שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ואתחנן'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ואתחנן'

פרשת ואתחנן

 

בפרשתנו מופיע הציווי: "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ". חז"ל הסבירו: "וְדִבַּרְתָּ בָּם – בדברי תורה הכתוב מדבר". תורת החסידות מעניקה לפסוק פירוש רוחני, ועל-פיו הכוונה גם למצבי עבודת הנשמה: "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ" – זה מצבה של הנשמה בטרם ירידתה לגוף בשר ודם, בהיותה עדיין באוצר הנשמות. "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" – מסעה של הנשמה מן העולמות העליונים עד לעולם הזה הגשמי. "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" – מותו של האדם, ושובו בתחיית המתים.

 

על-פי הדברים יובן סיפור המופיע במסכת יומא: פעם אחת היה רבי חנינא בן-דוסא מהלך בדרך והחל לרדת גשם. אמר: "ריבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער?!", והגשם פסק. כשהגיע לביתו אמר: "ריבונו של עולם, כל העולם בצער וחנינא בנחת?!", וחזר הגשם לרדת. המפרשים דנים בסיפור ובתמיהה הכללית שהוא מעורר: הייתכן שצדיק גדול כל-כך יתפלל שייפסקו הגשמים שהעולם זקוק להם רק מפני שהם מצערים אותו בדרכו?

 

אולם על-פי הפירוש הרוחני של הדברים הסיפור מקבל משמעות אחרת. התנא רבי חנינא בן-דוסא נמנה עם צדיקים שהיו מובדלים מן העולם ולא עסקו בהשפעה עליו, ובכל-זאת, קדושתו זיככה את העולם ורוממה אותו. כאשר הגמרא מספרת שרבי חנינא היה "בדרך" היא רומזת להשפעתו של רבי חנינא בעולם, בבחינת "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ". הגשם, שבא על-ידי "וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ", מייצג שפע רוחני היורד לעולם בעקבות עבודה מלמטה, כדברי הגמרא: "אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל". לעומת זה, כשהעולם עומד במדרגה גבוהה, אין הוא זקוק לגשמים, אלא המים עולים מאליהם מן התהום, כמאמר הגמרא שבימי רבי לא נזקק העולם לגשם.

 

גם אם יש לעולם צורך בגשמים, הם יכולים לרדת בלילי רביעי ובלילי שבת, שזו הברכה "ונתתי גשמיכם בעיתם". לכן היה רבי חנינא שרוי בצער, שכן אילו הייתה השפעתו פועלת כראוי, הגשמים לא היו יורדים באמצע היום, אלא בלילה, או שלא היה בהם צורך כלל. אולם כשהגיע רבי חנינא לביתו, שזה רמז לדרגת "בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ", ועבר ממצב של השפעה למצב של התבודדות, אמר רבי חנינא שכעת העולם בצער, שכן אין הוא משפיע בו, ואילו הוא עצמו "בנחת", מאחר שהיה שרוי בדבקותו בקדושה, במנותק מטרדות העולם. משעה שרבי חנינא חדל מלרומם את העולם ושב לדרגתו העליונה – התחדש הגשם. (רשימות, חוברת כ)

 

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*