הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'תרומה'

הרב אילן שמילה בדברי תורה לפרשת 'תרומה'

פרשת תרומה

״דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה״
שואל בעל הטורים, מדוע עסק המשכן קרוי ״תרומה״. ועונה, דהרי תרומה גדולה לפי מידה בינונית הוא אחד מחמישים. ואם כן חצר המשכן היה גם כן אחד מחמישים מהר הבית. הכיצד?
הרי הבית היה 500 אמה על 500 אמה, הוי אומר, 250 אלף אמה מרובעות. וחצר המשכן היה 50 אמה על 100 אמה, הוי אומר 5000 אמות מרובעות, ו – 5000 לחלק ל – 250 אלף, הוי בדיוק, אחד חלקי 50, לכן נקרא תרומה.
ניתן להוסיף על בעל הטורים, בתוך חצר המשכן, כמה היה קדש הקדשים, 10 אמה על 10 אמה, הוי אומר, 100 אמות מרובעות.
ומתוך 5000 גודל חצר המשכן הוי קדש הקדשים 1 מחמישים מחצר המשכן.
ולכן אמר ״ויקחו לי תרומה״, מתוך חצר המשכן יהיה לי תרומה, תבנו את קדש הקדשים בגודל 1 חלקי 50 מהמשכן.
עוד דבר ״דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה״.
אדם מלא תכניות חסכון והשקעות במניות וכו' וראשו מלא בתכניות כאלה ואחרות, אך בשעת פטירתו מה מלוה את האדם, לא כסף וזהב ולא אבנים ומרגליות טובות, אלא תורה ומצוות ומעשים טובים בלבד.
וזהו שנאמר ״ויקחו לי תרומה״, אל תשכחו להשקיע גם בי, בעולם הזה. ולחסוך לעצמכם הדברים שיפעלו להביאנו לשכר טוב בעולם הבא.

״ויקחו לי תרומה״ – ״לשמי״
מצות הצדקה ידועה ומפורסמת לכל.
ומסופר על ר׳ עזרא עטייא זצוק״ל שהיה לו כיס מיוחד בבגדו לפרוטות של צדקה. שאם יזדמן לו עני, מיד יתן לו הצדקה.
ופ״א עבר לפניו עני המוכר לו, והכניס ידו לכיס ושלף מטבע ששוויו נאמד בחודשיים משכורת לערך והחל להסתפק האם להביא זאת לעני או לא, ואז החליט שכן, כי כך זימן לו הקב״ה, ואז אמר, כעת אני מבין מהו שכ׳ ״פתוח תפתח את ידך״… מהו דכתיב ״פתוח תפתח״ אפי׳ מאה פעמים. אך אני אומר, פתוח, הכוונה למחשבתך הראשונה לתת צדקה ותפתח, למחשבה שלפני הנתינה, האם ראוי לתת לו כ״כ הרבה לצדקה. והיכן מנהג זה מרומז, שיהיה מזומן לו כיס של צדקה.
בסיפורו המפורסם של נחום איש גם זו בגמ׳ בתענית:
דהיה צריך ללכת לחותנו, והעמיס על החמור משא גדול, ובא אליו עני וביקש צדקה, א״ל נחום איש גם זו, המתן מעט עד שאפרוק המשא מן החמור ואביא לך משהו להחיות את נפשך, וכשסיים לפרוק המשא, ראה כי העני מוטל על הרצפה מת. ואז החל לקלל את עצמו, ידיים אלו.. עיניים אלו וכו׳ ומפורסם המשך הסיפור.
וכל המפרשים זועקים, מדוע היה צריך להיענש בעונש כ״כ חמור, הרי ברור כי צריך ללכת להביא לו את הכסף\אוכל הדרוש וא״כ מה קרה? אלא עונים המפרשים, כל אדם חייב להיות לו כיס מזומן למעות לצדקה לעני הנצרך, שלא יענהו ויתן לו להמתין זמן רב!
ומזכיר לי סיפור זה, את הסיפור המפורסם על ר׳׳ש בן גמליאל וכו׳ שבדרכם להריגה, תוך עשרת הרוגי מלכות, שאל רשב״ג את ר״י רבי, מדוע כל זה בא עלינו, במה חטאנו כ׳׳כ, א׳׳ל, שמא בא אליך, בתור נשיא הסנהדרין, איזה יתום או איזה אלמנה לדון. ואמרת להם, המתינו עד שאלבש מעילי (מעיל הרבנות), או עד שאנעל מנעלי וכו', וגרמת להם סבל בכך. א״ל רשב״ג, רבי, נחמתני.
מה קרה פה, רבותיי, לאיזו רמה של מסירות נפש נזקקים גדולי הדור שלנו, ואכן מסופר על א׳ מגדולי הדור (כמדומני הרבי שפירא זצוק״ל) שהיתה דלת חדרו פתוחה תמיד לכל דורש ומיד שהיה שומע דפיקות בדלת היה רץ לכיוון הדלת, מפחד אותו סיפור במדרש איכה.
כן, רבותיי, רב או כל אדם שזקוקים לו הציבור, חייב להיות קשוב ודרוך לרגשות הציבור, ולא לגרום להם עינוי הדין או סבל גדול, אלא יהא רך כקנה ויענה בשלום ובשלוה לכל הדורש את עזרתו.
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*