שבת כיפור
'כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטותאיכם לפני ה' תטהרו'
ימי הרחמים והסליחות מתחלקים לכמה חלקים: א- מר"ח אלול ועד ר"ה.ב- מר"ה עד יוהכ"פ והיום הנעלה הנשגב והמרומם ביותר הוא יוהכ"פ שבו אנו מתענים ב- 5 עינויים ונדמים למלאכי השרת וביום זה אמר הקב"ה למשה כעבור 40 יום סלחתי כדבריך ולכן הוקבע יום זה לישראל כיום מחילה וסליחה וכפרה לדורי דורות ומפני שמחל הקב"ה לישראל על עוון העגל ביום זה דווקא מוכח שביום הכיפורים מידת הרחמים מתגברת בעולם ויש סיכוי טוב הרבה יותר לשוב בתשובה דווקא ביום זה, ומשמעות המילים 'כי ימינך פשוטה לקבל שבים' מתגברת ומתעצמת שבעתיים בזמן הזה ששערי שמים פתוחים שהרי אבינו אב הרחמן אינו חפץ במות הרשע אלא בשובו מדרכיו וחיה.
ומצוות היום להרהר בתשובה ולפשפש במעשיו להתחרט ולהתוודות ולבקש מה' יתברך שיעזרהו להתגבר ולהילחם כנגד יצה"ר מכאן ולהבא לבל יחטא עוד (ולא כאותם האנשים שבאים ומתפללים ואינם מתוודים ומצטערים על עוונותיהם שהרי החמיצו את סגולת היום שהוא הכפרה ואם לא יצטער, היאך יתכפר לו!? והחי יתן אל ליבו).
אך היצה"ר אינו מרים ידים ונלחם באדם בכלי הנשק היעיל ביותר שלו שהוא הייאוש ואומר היצה"ר לאדם והרי חזרת בתשובה גם בכיפור שעבר ושבת לסורך וא"כ מה תועיל תשובתך? והרי 'שנינו יודעים'… שמיד לאחר כיפור תשוב להיות אותו אדם שהיית עד היום אם לא גרוע מכך, אז חבל לעשות שקר בעצמך ובמלך מלכי המלכים הקב"ה. תלך להתפלל והשאר כמו שאתה לכאורה, טענתו של יצה"ר הגיונית ומתקבלת על הדעת ואכן ישנם אנשים שטענה זו מרפה את ידיהם מעבודת היום החשובה כ"כ להקב"ה, וכדי שלא נפול ברשתו של היצר נחזק עצמנו ונזכיר נזכיר את דברי הבעש"ט שמקשה והרי ידוע שביום ר"ה תוקעים בשופר כדי לבלבל את השטן, וכיצד הוא מתבלבל? שומע את קול השופר 'ומבין' שבנ"י שבים בתשובה וממילא נסתמים טענותיו ובזמן שאינו מקטרג ומשטין כותב הקב"ה את עמו ישראל לחיים לשמחה ולשלום. ומקשה הבעש"ט וכי השטן אינו 'מכיר את הסחורה'? האם תמים ונאיבי הינו עד כדי כך? והרי הוא יודע בדיוק איך נראה אחר ר"ה ויוהכ"פ! אז מה בדיוק מבלבל אותו?, יבוא להקב"ה ויראה לו איך בדיוק התנהג היהודי אחר הימים הללו בשנה שעברה ולפני שנתיים ושלוש ועשר ועשרים ויקטרג, אז ממה בדיוק נסתמים טענותיו? מבאר הבעש"ט יסוד עצום אלא בוודאי שיצה"ר יודע בדיוק איך אנו מתנהגים ועל מה אנו חושבים אחר הימים הגדולים הללו ויודע זאת אפילו טוב מאתנו אז ממה הוא מתבלבל ומפחד?! בהכרח שאפילו עומד יהודי בתפילה שומע את קול השופר ומהרהר בתשובה אפילו רגע אחד! שהרי ההרהור הקל הזה, הרגע הזה, השנייה הזו שהאדם כמה ומשתוקק לקרבת ה' כמ"ש 'צמאה נפשי לאלוקים לקל חי' וזה כל רצונו, שאיפתו, וחשקו, לקרבת ה' כאדם ההולך במדבר וצמא למים שזה כל רצונו ותאוותו, מאותו רגע בודד שכל כולו צרוף באהבת עצומה ותמימה שהיהודי בוכה כואב ומצטער על כך שיתרחק מאביו אוהבו מאותו רגע בדיוק חושש כ"כ השטן וזו סיבת הבלבול והדברים נוקבים ומבהילים אך גם מחייבים! להתפלל יותר לקרבת ה' ולהרהר בתשובה וההשתוקקות הזו היא המפתח לשנה טובה.
ומובא שבעל תשובה אחד הגיע לר' ישראל מרוז'ין בכה לפניו ואמר רבי 'אין לי תקנה, זה לא מכבר שבתי בתשובה, והנה שוב נכשלתי בחטא. 'אל תתייאש' ענה לו הצדיק 'כשם שדרכו של אדם לחזור ולחטוא כך דרכו של הקב"ה לחזור ולסלוח'. והדברים צריכים לחלחל ולחדור ללב כל אחד מאתנו לחזור ולשוב לאבינו מלכנו שוב ושוב ושוב, לא להישבר ולא להרפות.
וכמו שמסופר על בנו של רבי נפתלי מרופשיץ ר' אליעזר, שבהיותו ילד השתובב ועשה מעשה ילדות כדרך הילדים. גער בו אביו והוכיחו, ענה הילד: ומה אעשה והרי יצר הרע עומד עלי להסיתני והוא פיתני ואתפתה. השיבו אביו: אדרבה, ממנו למד ולקח מוסר הוא היצר הרע נאמן בשליחותו לפתות את האדם ועושה מלאכתו באמונה כאשר נצטווה!. ענה הילד: אבל אבא, ליצר הרע אין יצר הרע להדיחו ולהסיתו לבל יעשה את תפקידו, ואילו לאדם – "לפתח חטאת רובץ", ומה אעשה?!…
ונסיים בדבריו של בעל הליקוטי מוהר"ן בבחינת מים קרים לנפש עייפה וזה לשונו 'כשמתחיל האדם להסתכל על עצמו ורואה שרחוק מטוב והוא מלא עוונות, אזי יוכל ליפול מזה ולא יוכל להתפלל כלל! על כן מחויב הוא לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזו מצווה, או דבר טוב, ואף כשמתחיל להסתכל באותו טוב שעשה, הוא רואה שהטוב בעצמו מלא פצעים ואין בו מתום כי הטוב מעורב בפניות, ובפסולת הרבה, אף על פי כן אי אפשר שלא יהיה בה מעט טוב, איזו נקודה טובה. וכן צריך לחפש ולבקש עד שימצא בעצמו איזה דבר טוב ואף שגם בזה הטוב מעורב פסולת הרבה, עם כל זה על כל פנים יש בו איזו נקודה טובה. וכן יחפש ויבקש עוד עד שימצא בעצמו עוד איזה נקודות טובות. ועי"ז שמוצא בעצמו זכות וטוב יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל לשוב בתשובה ויחיה עצמו בזה וישמח את עצמו ואז יוכל לעמוד ולהתפלל ולזמר ולהודות לה'. עד כאן לשונו הקדושה.
והדברים מדברים בעד עצמם כל יהודי הוא טוב וצריך לחפש את הנקודה המאירה שבו וללטש ולהבליט אותה.
ואל לו לאדם ליפול לזרועות הדיכאון והייאוש אלא ישמח עצמו במה שיש לו ועי"ז יזכה להתפלל בכוונה גדולה יותר ובהתחזקות יתירה ויקויים בו "עבדו את ה' בשמחה" ויעזרוהו מן השמים למילוי משאלות לבו לטובה ולברכה לששון ולשמחה אמן כן יהיה רצון, שבת שלום, שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה.
הרב אליהו מירילאשוילי הי"ו מלוד
