פרשת בחוקותי
תארו לעצמכם שמישהו מברך אתכם: יהי רצון שתזרע ולא תקצר תכניס ולא תוציא, תוציא ולא תכניס, שהשם ישמור מכאלו ברכות.
הגמרא במועד קטן (ט.) מספרת סיפור מעניין על ר' שמעון בר יוחאי . רשב"י אמר לבנו שילך לקבל ברכה מר' יונתן ור' יהודה, ר' אלעזר הגיע אליהם וציפה לקבל ברכות. במקום זאת הם החלו 'לקלל' אותו 'יהי רצון שתזרע ולא תקצור, תכניס ולא תוציא, תוציא ולא תכניס.
לכאלו קללות לא ציפה. חזר לאביו ואמר הם קיללו אותי. הסביר לו רשב"י, כל אלו ברכות והחל להסביר.
כשאמרו לך 'תזרע ולא תקצור' התכוונו לברך אותך שתוליד בנים והם לא ימותו בחייך. כשאמרו לך 'תכניס ולא תוציא' התכוונו שתמצא כלות לבניך והם יכניסו אותן לביתם, והבנים לא ימותו. וכך הבנות לא ייצאו חזרה אל בית הוריהם. כשאמרו לך 'תוציא ולא תכניס' התכוונו לברך את בנותיך שיזכו לחתנים טובים והם יקחו אותן לביתם והבעלים הללו לא ימותו וכך הבנות לא יחזרו אליך הביתה.
השאלה היא: אם החכמים רצו לברך את רבי אלעזר מדוע צריכים להתחכם ולהשתמש בביטויים שנשמעים כמו קללות?
מוסבר בחסידות, כי הטוב הנסתר עמוק יותר מהטוב הגלוי. יש טוב גלוי שנשמע כמו ברכות בעוצמה רגילה ויש טוב נסתר שהוא בעוצמה גדולה במיוחד ולכן אינו יכול לבוא לידי ביטוי בצורה רגילה, אלא חייב לבוא בעטיפה של קללות. כיון שאותם חכמים רצו לברך את ר' אלעזר בברכות עם עוצמה גדולה מאוד בירכוהו בצורה נסתרת.
העיקרון הזה יכול לתת לנו נחמה בפרשת השבוע, הפרשה מתחילה עם ברכות נפלאות אבל אח"כ עוברת לשורה ארוכה של קללות שלא נעים לשמוע. אבל לפי מה שאמרנו, בתוך הקללות הללו מסתתרות ברכות עמוקות וגבוהות והעיקרון פשוט, הקב"ה הרי אבינו אב הרחמן אותו אבא שמגלה כלפינו אהבה ומברך אותנו, ברור ח"ו שזה לא משנאה אלא מתוך אהבה עמוקה אלינו כמו שנאמר 'כי את אשר יאהב ה' יוכיח'.
זו בעצם ההתייחסות האמיתית כלפי הצרות והייסורים שאנו עוברים, מאחורי הרע הגלוי מסתתר טוב נסתר ועמוק.
בברכות (ס:) כשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה ומסביר רבא שצריך לקבל את הרעות בשמחה. בהמשך הגמ' מביאה את מנהגו של ר' עקיבא לומר – כל מה שה' עושה לטובה עושה. ומספרת הגמ' את הסיפור הידוע על החמור התרנגול והנר.
איך אפשר לשמוח מבשורה רעה? אלא מאחורי הרע הגלוי מסתתר טוב נסתר ועמוק, ועל כך השמחה.
יהי רצון שנזכה תמיד לטוב, בטוב הנראה והנגלה.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
