פרשת וירא
בתחילת הפרשה מתוארת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. למרות גילו המופלג והמילה שעבר אך לפני שלושה ימים ציפה לאורחים: "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וכדברי רש"י: "לראות אם יש עובר ושב ויכניסם בביתו"; "הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא להטריחו באורחים. ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים, הביא המלאכים עליו בדמות אנשים". התורה מתארת כיצד אירח אברהם את שלושת המלאכים, בלי לחסוך מעצמו טרחה ומאמץ: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה… וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם…", וכל זה כדי להגיש לאורחים סעודה משובחת.
כאן מתעוררת שאלה: הלוא מלאכים אינם זקוקים להכנסת אורחים. הם אינם ניזונים ממזון גשמי ואינם נהנים ממנו. ואכן, הם לא אכלו אלא "נראו כמו שאכלו", כדברי רש"י. יש דעות הסוברות שאכילתם הייתה ממשית, אך זה היה רק "מפני כבודו של אברהם", ומכל מקום לא היו זקוקים לאכילה. נמצא אפוא שאברהם לא קיים באורחים האלה הכנסת אורחים אמיתית, שכן לא מדובר בבני-אדם שנהנים מאירוח. הייתכן שהקב"ה הערים חס וחלילה על אברהם והביא לו "מלאכים בדמות אנשים", כדי שאברהם ידמה שהוא מקיים את מצוות הכנסת אורחים בשעה שבפועל לא הייתה כאן הכנסת אורחים?!
יתרה מזו, הכנסת האורחים הזאת של אברהם אבינו משמשת מקור הלכתי למצוות הכנסת אורחים. הגמרא לומדת מכך: "גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה", וגם הרמב"ם לומד מהליווי שליווה אברהם את אורחיו ("וְאַבְרָהָם הֹלֵךְ עִמָּם לְשַׁלְּחָם") ש"שכר הלוויה מרובה מן הכול, והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותם ומלווה אותם". איך ייתכן שתורת אמת לומדת הוראות ממעשה לא אמיתי? אלא ההסבר הוא שהמלאכים שהתחזו לאורחים והתנהגו כבני-אדם נהפכו באותה שעה לבני-אדם ממש. הם לא היו מלאכים בתחפושת, אלא אנשים בשר-ודם, וחלו עליהם באופן זמני כל המושגים האנושיים. לכן כשאברהם אבינו אירח אותם וכיבדם, הוא קיים את מצוות הכנסת אורחים במלואה.
מכאן יש ללמוד הוראה בכל הקשור לפעולה רוחנית עם הזולת. כאשר אדם העומד בדרגה גבוהה מן הזולת מתכוון לפעול עמו, עליו לרדת מרמתו הגבוהה ולדבר אל הזולת בשפתו ובמושגיו. רק כשייכנס לעולמו של הזולת יוכל להשפיע עליו כראוי. הצורך בכך מתחזק שבעתיים לנוכח הדחיפוּת שבהשפעה רוחנית על הזולת, שהיא בבחינת פיקוח נפש ממש. יש לעשות הכול כדי לעורר יהודי שני. אין להמתין שהזולת יבוא אליו ויתעלה למדרגתו, אלא מוטלת חובה על האדם לצאת מד' אמותיו ולפעול במקומו ובמושגיו של הזולת. (התוועדויות תנש"א)…
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
