שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תולדות'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תולדות'

פרשת תולדות

פרשתנו עוסקת בהרחבה ביעקב ועשיו ובמעשיהם השונים תכלית שינוי זה מזה. יתרה מזו, שניהם מיוצגים אף בשמה של הפרשה כולה, תולדות, כפי שרש"י מבהיר בפירושו הראשון לפרשה, על המילים "ואלה תולדות יצחק": "יעקב ועשו האמורים בפרשה". פרשנים אחרים הסבירו שהכוונה למעשיו הטובים של יצחק וכדומה, אולם רש"י מדייק ואומר שאכן הכוונה ליעקב ולעשיו. ונשאלת השאלה: הלוא התורה עניינה טוב וקדושה, ואיך ייתכן שהיא עוסקת בעשיו הרשע? יתרה מזו, כשיהודי עולה לתורה בקטע שבו מסופר על עשיו, הוא מברך עליו את ברכת התורה; וכי מברכים את ברכת התורה על עניין בלתי-רצוי?
התשובה טמונה בדברי רש"י:
"יעקב ועשיו האמורים בפרשה". יש עשיו כפי שהוא בעולם, עשיו שהתנהג בדרך בלתי-ראויה; אך יש עשיו "האמור בפרשה", כפי שהוא קיים בתורה, ושם כל מציאותו חיובית וטובה. התנהגותו הפרועה של עשיו בתוך מציאות העולם היא עניין נפרד מעשיו כפי שהוא בתורה. הדבר מובן גם בפשטות: לא ייתכן שמציאותו של עשיו היא רע מוחלט, שהלוא הוא בנם של יצחק אבינו ורבקה אמנו. מכאן עולה שבפנימיותו עשיו מייצג עניינים חיוביים וקדושים, אלא שעשיו כפי שהוא בעולם נגרר אחר יצרו הרע ועשה דברים שליליים. אך התנהגותו המעשית הרעה איננה מבטלת את מהותו הטובה כפי שהיא בשורשו.
מצב מעין זה יכול להתקיים גם אצל יהודי מן השורה. הלוא כל יהודי הוא בנו של מלך מלכי המלכים הקב"ה (שזה דבר מעלה מלהיות בן של יצחק ורבקה), ובכל-זאת קורה שהוא נכשל בדבר בלתי-רצוי. על כך כבר פסק הרמב"ם שכל יהודי "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבֵרות, ויצרו הוא שתקפו". יהודי רוצה באמת לקיים את רצון ה', ואם אין הוא ממלא את רצונו, הדבר נובע מהשתלטות זרה של היצר. יצרו השתלט עליו והחניק את רצונו האמיתי, שגם בשעת החטא הרצון הזה קיים בתוכו. לכן יהודי רוצה בתוך-תוכו לשוב בתשובה, כדי לגלות את רצונו האמיתי ולהפוך את הירידה של החטא לעלייה גדולה עוד יותר.
זה הדבר שיש ללמוד מהכללתו של עשיו בתורה. אמנם אין מתעלמים מהתנהגותו השלילית, ועד שיש בתורה דינים והלכות העוסקים בצורך להיזהר מפני מפגש עם גוי דוגמתו; אך עם זה יש המציאות של עשיו כפי שהיא בתורה, שהיא עניין טוב ונעלה, שנועד במקורו לעלייה בקדושה. וזו גם הנקודה הפנימית הטמונה בגלות ובחורבן. הביטוי הגלוי שלהם שלילי ביותר, אך בפנימיותם טמונה כוונה עליונה. על-ידי הגלות והחורבן דווקא יכולים להגיע לעלייה הגדולה של בית המקדש השלישי ושל הגאולה האמיתית והשלמה, שתבוא על-ידי הפיכת הגלות לגאולה. (התוועדויות תשמ"ג)

באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*