פרשת בלק
מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים 'בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו'.
מן התורה דכתיב בפרשתנו (במדבר כב-יב) "לא תלך עמהם" וכתיב שם (כ) 'קום לך איתם' (מכות י:)
המהרש"א שם – שכל מחשבה ודיבור ומעשה האדם הוא בורא לו מלאך לפי עניינו אם לטוב ואם לרע מוליכין אותו, אותם המלאכים הנבראים מאותו רצון או מחשבה אשר בו.. שרצונו ודעתו הרעה לילך איתם, הביא ששלח לו הקב"ה מלאך כרצונו ומחשבתו שאמר לו קום לך איתם.. 'ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו…'
איש צדיק היה בירושלים הגאון ר' משה אהרן שטרן זצ"ל ששימש כמנהלה הרוחני של ישיבת קמניץ הוא נולד בארה"ב, כשהיה בן שמונה חלה במחלה קשה, אביו פנה לטובי הרופאים, ביקש מרבנים שהתפללו לשלומו, הירבה באמירת תהילים, ולבסוף אמר לו 'הכל טורחים לרפואתך מלבדך'… שאל הילד מה עלי לעשות? ענה אביו 'תקבל על עצמך הנהגה טובה, ושבע"ה תקום מחולייך תקיים אותה'. הסכים הילד ושאל מה למשל? האב הציע תקבל על עצמך כשתחלים בע"ה תשתדל להתפלל תמיד במניין, הילד הבטיח ונרפא.
קיים במסירות לאורך שנים ארוכות. באחת השנים כשהיה למנהל הישיבה והמקום היה צר מלהכיל את התלמידים הרבים החליט לבנות בניין והתבקש לצאת למסע התרמה בארה"ב, הסכים ופנה למשרד נסיעות, התעניין האם יש מניין במטוס? אמרו לו 'רבי כאן זה משרד נסיעות, איננו מארגנים תפילות, לא נוכל להבטיח שיהיה מניין' אם כך לא אוכל לטוס. אמרו לו נציע לך טיסה עם חניית ביניים באמסטרדם, חישב ומצא שיהיה בידו פנאי להתפלל ולחזור למטוס.
בחר בדרך הביניים. המטוס נחת באמסטרדם ולפניו כשעתיים פנויות עד שהמטוס יצא לו, לא ידע היכן התקיים מניין בעיר ולכן נטל הטלית והתפילין ויצא מבית הנתיבות לאוטוסטרדה, למד וצפה במכוניות החולפות, רחש תפילה שימצא שליח טוב. לפתע עצרה מכונית, נהגה שאל 'לאן הרב צריך?' 'אני מחפש מניין לתפילת שחרית' אמר, הזמינו הנהג והסתבר שהוא יהודי מחוץ לעיר ובכל בוקר נוסע להתפלל ולעבוד, כעבור דקות עצרו באחת הסמטאות, מגיעים לדירת קרקע, הנהג פתח את הדלת ומצא את עצמו בבית הכנסת, היו שם שמונה יהודים שהמתינו להשלמת המניין.. התפלל במניין ובסיום התפילה השלים הנהג את מצוותו והחזיר את הרב חזרה לשדה התעופה.
כאשר הרב היה מספר סיפור זה היו עיניו בורקות. הביטו וראו, שמונה אנשים השכימו קום והלכו להתפלל במניין, התשיעי היה אמור לבוא מהיישוב הסמוך והביאו להם יהודי מארץ הקודש בדרכו לארה"ב. כי 'בדרך שאדם רוצה ללכת, בה מוליכים אותו…'
ר' זאב וולף מז'יטומיר היה בדרכו סמוך לעירו היה עייף ותשוש מטורח הדרך. באותם הרגעים חלפה עגלה של נוכרי עמוסה ערמת חציר שהתנשאה לגובה רב מעל העגלה. העגלון, ישב למעלה ומקל בידו. לפתע, נשמט המקל מידו של העגלון, ביקש הנוכרי מהרבי להרימו ולמוסרו בידו. בגלל חולשתו מעמל הדרך לא היה בכוחו של הרבי להתכופף ולדלג ולהשיב לעגלון את המקל שנפל לו ואמר לו שאינו יכול למלא את בקשתו. לא יכול??? התקצף המחזיק במושכות בשפה הרוסית אמור שאינך רוצה ולא שאינך יכול…. ואף שידע שהיה עייף מעמל הדרך וחולשתו, נטל הרבי את דברי הגוי כצידה לדרך, ובביתו היה חוזר תמיד את ששמע כדי ללמוד מוסר השכל וכדרך בעבודת ה', אם אומרים שאין יכולים סימן שאין רוצים, כי אילו היו רוצים באמת היו יכולים לעשות זאת.
וכבר אמר החכם: האדם הוא הייצור היחיד שיכול לא לעשות את מה שהוא רוצה, או לעשות את מה שהוא לא רוצה.
יהי רצון שנזכה לילך בדרך הטובה ומשמים יזכנו לסייעתא דשמיא ויוליכו אותנו בטוב הנראה והנגלה.
שבת שלום ומבורך
הרב גבריאל מירלא הי"ו מרחובות
