פרשת יתרו
המהר"ל מפראג (בהקדמתו לספרו תפארת ישראל) מסביר כי לרגלי תלמיד חכם אורבת סכנה, שאהבת הלימוד תדחק את אהבת הבורא: "התלמיד חכם ליבו דבוק אל התורה… דבר זה מסלק אהבת המקום, בשעה זאת שבאים ללמוד… כי אין אהבה לשניים". דברים אלה של המהר"ל מעוררים תמיהה: האוּמנם אהבת התורה סותרת את אהבת הקב"ה? וכי התורה והקב"ה הם שני דברים נפרדים שאי-אפשר לאוהבם בעת ובעונה אחת?
אלא שזו אכן תכונת נפש האדם, שבשעה שהוא לומד עניין שכלי כלשהו, ואפילו עניין בתורה – הוא מרגיש באותו זמן את השכל וההיגיון שבדברים. לימוד אמיתי כרוך באהבה לדבר הנלמד, וכך הורו חז"ל (עבודה זרה יט,א): "לעולם ילמד אדם במקום שליבו חפץ". לכן בשעת הלימוד הוא ממוקד באהבת הנושא הנלמד, ושם חשקו ועונגו. ההתמקדות בהנאה השכלית סותרת את אהבת הבורא, מפני שבמהותן הן שתי תנועות נפשיות מנוגדות. אהבת השכל היא אהבה המופנית כלפי עצמו, שהוא האוהב את החוכמה והשכל, דבר המסב לו עונג והנאה. לעומת זה, אהבת הבורא קשורה לתחושה של ביטול המציאות האישית, והיא מבוססת על הכרה בגדולתו המופלאה של הקב"ה והריחוק האין-סופי בינו ובין האדם המוגבל.
לכן לימוד התורה טומן בחובו גם סכנה שאם יהיה שלא כהלכה, הוא עלול לגרום לאדם נזק רוחני, וכלשון חז"ל (יומא עב,ב): "לא זכה, נעשית לו סם מיתה". הלומד עלול ליפול ברשתה של הגאווה ולהשתמש בהישגיו הלימודיים שלא כראוי. וזאת מפני שכאשר הוא ממוקד בעצמו ובהנאתו, עלולה להתפתח מזה גאווה פסולה. ואולם אהבת ה', הבאה מהתבוננות בגדולת הבורא, מביאה לידי התבטלות עצמית של האדם. ככל שתגבר האהבה, יחוש התבטלות גדולה יותר, עד שיהיה שפל מאוד לנוכח גדולתו העצומה של הקב"ה.
כדי שלימוד התורה יהיה כראוי ולא יגרור את האדם למצבים שאינם רצויים, יש להקדים לו הכנה ראויה. קודם הלימוד האדם נדרש להתבונן במשמעותה הרוחנית והפנימית של התורה, ובהיותה תורתו של הקב"ה, וכך ילמד את התורה מתוך אהבת ה' ולא לשם ההנאה האישית שלו מן הלימוד. וכך מבאר רבנו הזקן בספר התניא (בפרק מא): "קודם שיתחיל ללמוד צריכה להיות הכנה זו לפחות, כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחילת הלימוד בבינונים". יש כאן הדגשה שלפחות בתחילת הלימוד תהיה הכנה זו, שכן אצל 'בינונים' אי-אפשר לדרוש שבעת הלימוד עצמו, כשהם ממוקדים בשכל ובהיגיון שבדברים, לא יחושו את מציאותם האישית, שזו מדריגה של צדיקים בלבד (שמועטים הם). לכן עליהם להקפיד שלפחות בתחילת הלימוד יעשו הכנה ראויה, שתבטיח כי הלימוד יהיה בקדושה ומתוך התבטלות לקב"ה.
(איגרות-קודש) באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
