הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'

הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'

פרשת ויקהל פקודי

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם".
מובא בילקוט שמעוני כאן: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה" – רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי אַגָּדָה אוֹמְרִים: מִתְּחִלַּת הַתּוֹרָה וְעַד סוֹפָהּ אֵין בָּהּ פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֱמַר בְּרֹאשָׁהּ "וַיַּקְהֵל" אֶלָּא זֹאת בִּלְבַד! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עֲשֵׂה לְךָ קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת, וּדְרֹשׁ לִפְנֵיהֶם בָּרַבִּים הִלְכוֹת שַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ מִמְּךָ דּוֹרוֹת הַבָּאִים לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת, וְלִכְנֹס בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת לְלַמֵּד וּלְהוֹרוֹת לְיִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי תּוֹרָה, אִסּוּר וְהֶתֵּר, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שְׁמִי הַגָּדוֹל מִתְקַלֵּס בֵּין בָּנַי. מִכָּאן אָמְרוּ: מֹשֶׁה תִּקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת (=שבועות) בָּעֲצֶרֶת, הִלְכוֹת הֶחָג (=סוכות) בֶּחָג. אָמַר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אִם אַתֶּם עוֹשִׂים כַּסֵּדֶר הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ הִמְלַכְתֶּם אוֹתוֹ בְּעוֹלָמוֹ. עד כאן.
ולפי המדרש הזה פירש האור החיים הקדוש את פסוקנו: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" כדי ללמד אותם הלכות שבת, "ויאמר אלהם: אלה הדברים" – שני הדברים האלה: א. להקהיל אתכם בשבת, ב. להשמיע לכם דברי תורה, "אשר צוה ה' לעשות אותם" – כך צוה ה' לעשות בכל שבת ושבת.
ואמנם הוסיף האור החיים עוד פירוש למלים "לעשות אותם", וזה על פי הכתוב במדרש משלי (פרק י) בשם רבי ישמעאל: בְּשָׁעָה שֶׁהֶחָכָם יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ אֲנִי מוֹחֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵם עוֹנִין "אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא", אֲפִלּוּ אִם נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם, אֲנִי מוֹחֵל לָהֶם, וּמְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵיהֶם.
ולפי המדרש הזה פירש האור החיים הקדוש את המלים "לעשות אותם", שפירושם "לתקן אותם" [כי המלה "לעשות" יכולה להתפרש גם כ"לתקן", כמו שנכתב אצל אברהם אבינו שהכין שור לאכילת המלאכים שהתארחו אצלו, ששם כתוב "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה", כלומר בן הבקר שהכין ותיקן בעבורם, וכן נאמר בפרשת כי תצא לגבי אשת יפת תואר "ועשתה את צפרניה", שפירושו "ותקנה את צפרניה"]. והכוונה בפסוקנו היא, שעל ידי הקהלת הקהילות ומסירת הדרשה בפניהם, הרי הדבר טוב ומועיל כדי "לעשות אותם", לתקן אותם, את הקהל, שעל ידי זה מתכפרים עוונותיהם, והרי הם מוכשרים ומתוקנים.
עד כאן דברי רבינו חיים בן עטר זצוק"ל, האור החיים הקדוש. אמנם נראה לי להוסיף לדברים בס"ד. וזאת על פי מה שאמרו חז"ל, שלימוד התורה מטהר את האדם כמקוה, ובפרט לימוד בחבורה, בקהל, הנאספים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. וכך אמרו בגמרא (ברכות טו-טז):
לָמָּה נִסְמְכוּ נְחָלִים לְאֹהָלִים (שכתוב "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, כנחלים נטיו…")? לוֹמַר לְךָ: מַה נְחָלִים מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, אַף אֹהָלִים (בתי כנסיות ובתי מדרשות) מַעֲלִין אֶת הָאָדָם מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת. עד כאן לשון הגמרא. הרי שבתי מדרש ובתי כנסת מטהרים כמו נחלים, כמו מקוה שטובלים בו ועולים מטומאה לטהרה.
וכן הביא רבי חיים פלאג'י זצוק"ל בספר "נפש החיים" (מערכת ד' אות לו) מה שכתב בספר חסד לאברהם (דף י"ט עמוד ד' נהר כ"ו) וזו לשונו: הַדּוֹרֵשׁ בְּאַגָּדוֹת, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִמְחֹל עֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד: אִם הוֹסִיף וְאָמַר קַדִּישׁ עַל הַהַגָּדָה, נִמְחַל לוֹ כָּל עֲוֹנוֹתָיו אֲפִלּוּ אִם נֶחְתַּם גְּזַר דִּין, הקב"ה מוֹחֵל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, וְכֵן הַשּׁוֹמֵעַ דְּרוּשׁ מִפִּי חָכָם בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה הַנִּקְרֵאת "הַגָּדָה", נִמְחַל לוֹ כָּל עֲווֹנוֹתָיו. עד כאן לשונו.
ולפי כל האמור לעיל נראה לי לבאר רמז הכתוב: המלה "ויקהל" היא בגימטריא מאה וארבעים ואחת, כמנין המלה "מִקְוֶה", לרמז שלימוד התורה בכלל, ובפרט הלימוד בחבורה, בקהל, מטהר את האדם כמו מקוה טהרה.
ולאור האמור, ברור שכדאי לו לכל אדם להזהר להשתתף בשיעורי תורה הנאמרים ברבים, ועל ידי זה יזכה לכפרת עוונותיו (בתנאי כמובן שעשה תשובה על עוונותיו, שהצטער על העבר וקיבל על עצמו לעתיד להזהר לא לחזור על אותם העבירות). ובפרט על פי הידוע, שכאשר לומדים בקבוצה גדולה, הזכויות של לימוד התורה הן יותר, שכל אחד נוטל שכר כנגד כולם. לדוגמא אם השתתפו בשיעור עשרים איש, אזי כל אחד מקבל שכר לימוד של עשרים איש (ולא של אדם בודד). וכן במקום שיש מנין מישראל יש השראת שכינה גדולה יותר. ויש עוד מעלות בלימוד תורה ברבים (ראה בספר "נדחי ישראל" של החפץ חיים, פרק י"ד). אשרי מי שזוכה לכל המעלות האלו. ואשריכם ישראל המקדשים שמו של ה' ברבים, וכמו שאנו מברכים בכל בוקר "ברוך המקדש שמו ברבים". שבת שלום.
הרב מאיר מושיאשוילי הי"ו מאשדוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*