פרשת בהעלותך
אור המנורה:
"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" (במדבר ח' ב').
ודרשו רבותינו במדרש (ילקוט רמז תשיט') מה שמספר הנרות הוא שבע זה כנגד שבעת כוכבי הלכת (נוגה כוכב לבנה, שבתאי צדק ומאדים, וכוכב חמה נמצא במרכז). רבינו בחיי (במדבר ח' ג') כותב שהנרות מאירים אל פני המנורה, היינו ששבעת הנרות מכוונות כנגד שבע הספירות העליונות (חסד גבורה ותפארת, נצח הוד יסוד ומלכות).
בבניית המשכן משה רבנו עשה מנורה אחת ולה שבע נרות, אולם שלמה המלך עשה שבעים נרות (שלמה ייצר עשר מנורות (מנחות צט'.) כיון שמשה עקר שבע אומות ששהו בארץ ישראל, אך שלמה שמשל על שבעים אומות הכין שבעים נרות. בשורות הבאות נרצה להבין מהו הקשר בין הספירות לאומות.
בראשית הדברים נזכיר את היסוד הידוע מבית מדרשו של האר"י ז"ל (שער הגלגולים הקדמה כא') שכל מדרגה או קומה שבקדושה יש לה מקבילה בטומאה. כמו שכתוב (קהלת ז' יד') "כי זה לעומת זה עשה אלוקים". הרעיון הוא שהאיזון בבריאה צריך להישמר, כדי שלא תהיה סתירה לעיקרון הבחירה. ברגע שיש נטייה לצד אחד, הרי אין כאן משקל שווה, וממילא אין כל קיום וצורך בבריאה.
כותב האר"י ז"ל (ליקוטי תורה לך לך) "דע כי בארץ ישראל יש בה עשרה עמקים כנגד עשרה מידות שבה, וישראל כבשו חלק הז' לבד. כי כנגד עשר (ספירות) שבקדושה יש גם כן עשר בטומאה, והשבע (ספירות) שהם תחתונים (חג"ת נהי"ם), יכלו ישראל לכבוש, אבל הקליפה שכנגד שלש ראשונות שבה (חכמה בינה ודעת) לא יכלו שהם קליפות דקות וגדולות יותר".
כלל ישראל נלחמו כנגד הז' עממין, ובספרים (של"ה הקדוש תורה שבכתב ואתחנן, חלק תורה אור אות ב') מבואר שהם ריכוז ותמצית כח הרע מהשבעים אומות.
החוזה מלובלין זצ"ל (דברי אמת לך לך, ואגרא דכלה לך לך, לרצ"א מדינוב זצ"ל) ביאר את סדרם כך (בתוספת נופך) :
מידת החסד של אברהם אבינו שהייתה ידועה לכל ובצד הקדושה, באה לידי ביטוי הן בגשם שהעמיד אש"ל בו יוכלו כולם לסעוד את נפשם, ואוהלו היה פתוח במדבר מארבע רוחות. והן ברוח שגיירו הוא ושרה את יושבי העולם, והרבו פעלים לתורה ותעודה. כנגדו יש את הכנעני שהוא חסד דטומאה, כי שמו מורה על הכנעה.
מידת הגבורה של יצחק אבינו אף היא הייתה לשם דבר, במה שביטל את יישותו וגופו ממש לבורא עולם, עד כי למרות שלא הוקרב בפועל, הקב"ה מחשיב זאת כאילו נשרף ממש ואפרו צבור לפניו להליץ זכות בעדנו, כי מסירות נפשו הייתה במדרגה כמי שנעקד על גבי המזבח. כנגדו יש את החיתי שהוא נקרא גבורה דקליפה, ושמו הוא מלשון "חתת אלוקים" היינו פחד.
יעקב אבינו שמידתו היא תפארת – מיזוג של דין וחסד גם יחד, וזהו יוצר את הגוון של הפאר (כמו התחש, שאונקלוס תרגם זאת – "ססגונא" היינו שש בגוונים שלו. כי היופי נוצר מניגודיות של צבעים שיוצרת עניין לעין). כנגדו הוא העם האמורי הנקרא תפארת דקליפה, כי אמורי הוא מלשון התפארות כמו שאומר הפסוק (דברים כו' יז'-יח') "את ה' האמרת וה' האמירך".
כנגד משה רבנו שמידתו נצח, יש את הפריזי שהוא נצח דקליפה. ממש כמו יושבי ערי הפרזים שאינם מפחדים או יראים מכובשים, ובוטחים בגבורתם ועוז רוחם, ולכן הם יושבים במקומות פרוזים ללא חומות או מבצרים.
מידתו של אהרון הכהן הגדול היא הוד, וכנגדו עמד החווי שהוא בחינת הוד בטומאה, ושמו הוא מלשון חויא היינו נחש. והמתבונן יראה כי עיקר הצרות והחורבן שהיו לכלל ישראל שמקורו בנחש הקדמוני אירעו באלף החמישי.
יוסף הצדיק שמידתו היא יסוד – שמירת הקדושה והמחשבה, המקבילה שלו מבין הז' עממין הוא היבוסי. כיון שהיסוד משפיע וזב, ולשון תבוס היא משיכה והגרה, היינו כח המתנגד ומושך את מה שצריך לשמור ולקדש.
ודוד המלך שמידתו היא מלכות, כנגדו בטומאה הוא העם הגרגשי שהוא מלשון "ריש גרגותא" – אחראי ההשקיה המקומי, וזו סוג של ממשלה כמבואר בחז"ל (ברכות נח'.) שאפילו מינוי של תפקיד זוטר שכזה נגזר מלמעלה. מלכות וממשלה של צד הטומאה.
וכאן אנו מגיעים לדברי הבני יששכר בשם ר' דוד לידא זצ"ל (מאמרי כסלו וטבת, מאמר ט' אות ב') שמצות המנורה בסגולתה היא לנצח את חושך האומות. ולכן על המגן של דוד המלך ע"ה הייתה מצוירת המנורה וכך היה מנצח את אויביו. כמו שכתב החיד"א בשם מהרש"ל (מדבר קדמות מערכת ד' אות כב') וז"ל "דוד המלך ע"ה הראהו הקב"ה מזמור "למנצח בנגינות" כתוב על טס של זהב מופז עשוי בצורת מנורה.. והיה דוד המלך ע"ה זה המזמור כתוב ומצויר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת המנורה כשהיה יוצא למלחמה, והיה מכוון סודו והיה נוצח אותם ואויבים נופלים לפניו".
ולכן גם הקב"ה ציווה את משה רבנו לייצר מנורה בעלת שבעה קנים, כדי לנצח את אותם שבע אומות על בחינותיהם המתנגדות לבחינות הקדושה.
אולם דוד המלך ושלמה בנו שבנו את בית המקדש שהוא בנין של קבע (שכן בית שלישי יהיה קיים לעולם ולא יחרב), שם הכין שלמה עשר מנורות וסך הכל מניין הקנים היה שבעים, כיון שירשו את כל העולם וינצחו את כל השבעים אומות. ויהי רצון שנזכה לכך במהרה בימינו אמן.
הרב מיכאל מירון הי"ו מלוד
