הרב אליהו גגולה בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

הרב אליהו גגולה בדברי תורה לפרשת 'תולדות'

פרשת 'תולדות'
יצחק אבינו אוהב את עשיו, ובתורה מפורש מדוע – 'כי ציד בפיו' (בראשית כה-כח) שהיה צד את יצחק גם ברוחניות וגם בגשמיות דרך פיו, בגשמיות – שאכל מציד עשיו, ברוחניות – שהיה לכאורה מקפיד על הלכות,היה שואל את יצחק איך מעשרים תבן, איך מעשרים מלח?
ובפרשתנו מספר שביקש יצחק מעשו שיצא לשדה לצוד ציד, ולעשות לו מטעמים כדי שיברכהו לפני מותו. רבקה שמעה וציותה על יעקב אבינו להתחזות לעשיו ולקחת את הברכות וכך היה, יצחק ברך את יעקב.
וכאן יש פסוק שדורש הבנה, הרי יעקב אבינו חשש מאוד שיצחק יגלה שאינו עשיו, אמר יעקב 'אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה' דהיינו שפחד שיצחק יקללו אם יגלה שאינו עשיו אלא יעקב, והנה אחר שעשיו מגיע ליצחק אומר לו יצחק 'מי אתה'? ויאמר 'אני בנך בכורך עשיו, ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה' (בר' כז-לג). כאן רואים שכשיצחק גילה שמי שבא אינו היה עשיו אלא יעקב בכל אופן אומר, גם ברוך יהיה – א"כ מה קרה כאן, אף שיצחק גילה בכל אופן מברך את יעקב? וכן בהמשך אומר יצחק לעשיו 'בא אחיך במרמה' ופירש התרגום 'בחכמה' היכן מצינו שאדם לכאורה שיקרו עליו ובכל זאת מתפעל מזה עד שקרא לזה חכמה?
וכדי להבין זאת נביא את דברי הרמב"ם בהקדמתו למשניות ששם כתב כל דבר שבבריאה יש לו מטרה, אך זה מתחלק לשניים, או שהוא מטרת הבריאה, או שמשרת את המטרה של הבריאה.
דהיינו – הבריאה לא נבראה בשביל הפילים הדובים הבהמות והחיות, אף לא בשביל הצומח וכדו', אלא בשביל האדם שהוא נזר הבריאה. והם נועדו כדי לשרת את האדם, העצים וכן האבנים משרתים את האדם למעונו- לבנות לו בית וכן לרהיטי הבית וכדו', הפשתן מצמר שיהיה לאדם מה ללבוש, סוס לרכיבה שור לחרישה וכו' וכו'.
והאדם למה נברא?! להשתמש במה שהקב"ה הביא לו 'חכמה' הגיון ושכל, ובשביל מה יש לאדם שכל, וודאי לא בשביל לדעת איך להשתמש בכל הנ"ל, שהאדם שחושב כך הלא הוא דומה לאיכר שרואה איך שבונים רכבת לאורך תקופה, רואה כמה משאבים וכח אדם, כספים ועמל משקיעים כדי שסוף כל סוף יהיה רכבת, ולאחר מכן שרואה מה עושה הרכבת נוסעת במהירות עצומה וחולפת על פניו ביעף אומר כי ההשקעה הזאת רק כדי להוכיח שאפשר לדהור בלי סוסים?!

הלא אין לו מושג, לרכבת יש יעוד, יש מטרה: כדי להסיע אנשים ממקום למקום לנוחות ומהירות שיוכלו להגיע ולא שירכבו על סוס לארוך זמן ממושך.
אך לגבי האדם ההיגיון השכל והחכמה לא ניתנו כדי להוכיח שאפשר להשתמש בכל הנ"ל אלא כדי להתקדם בחייו הרוחניים וכל השאר כדי לעזור לו.
אם כן יש לשאול- מדוע יש אנשים שאינם מסוגלים, וכן מדוע כל אדם נברא עם כישרון אחר, מה הענין בכך?!
זה יובן ע"פ המשל שהמשילה הגמ' (חולין צב.) את ישראל לגפן, הלא נאמר על עם ישראל גפן ממצרים תסיע (תהילים פ-ט) ובגפן יש זמורות אשכולות עלים ואף קנוקנות (שריגים שאינם ראויים לכלום) זמורות – הגזע של הגפן שהוא עיקר העץ אלו הבעלי בתים שבעם ישראל, שהם גומלי חסדים ומחזקים עניים ונצרכים, אשכולות – אלו הת"ח שבה, עלים- אלו עמי הארצות, וכמו שעלים מגינים על האשכולות בגפן כך עמי הארצות מגינים על התלמידי חכמים, שהם זורעים חורשים ובוצרים, ותלמידי החכמים אוכלים ויש ג"כ קנוקנות – אלו שאין בהם כלום, וג"כ הם חלק מעם ישראל, שאף ריקים שבך מלאים מצות כרימון, וג"כ חלק מהגפן.
א"כ רואים שלכל דבר יש מטרה יחודית שלו. כי אם כולם היו נבראים עם רצון אחד והגיון אחד כולם היו רוצים להיות אותו דבר, ומי היה זורע חורש או קוצר, ואם כולם היו נבראים שיחרשו וכו' מי היה לומד תורה ומי היה אופה וכו' וכן לכל דבר ודבר, ולכך הקב"ה ברא את בני האדם שונים אחד מהשני, ומהיכן ידע האדם בשביל מה נברא? לפי זה כשרונו שהקב"ה נתן לו מי ללימוד מי לחרוש מי לקצור וכן הלאה והלאה.
ולפי זה יבואר שאלתינו . יצחק אבינו רצה לברך את עשו כי חשב שכמו שהוא מביא לו אוכל ודואג לו כך ידאג ג"כ ליעקב, ולכן רצה לברך אותו בענין הגשמי כדי שיעזור ליעקב אחיו שישב ולמד תורה. אך רבקה ידעה שעשו לא דואג ליעקב וכל דאגתו לאביו זה לשם מצוות כיבוד אב בלבד, ולכן ציוותה על יעקב ללכת לקבל הברכות.
וכשראה יצחק שיעקב ג"כ יודע לבוא במרמה, אז הוא אינו כ"כ תמים הוא ג"כ יודע איך לעבוד בעולם הזה, אם הוא חריף – ג"כ מבחינה גשמית הברכות מגיעות לו. ואינו צריך את עשיו כי יש בו גם גשמיות כדי שיוכל להתקיים גם ברוחניות.
הרב אליהו גגולאשוילי הי"ו מחיפה

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*