פרשת עקב
"והיה עקב תשמעון"
הגמרא במסכת (יומא כ:) אומרת שיש שלשה דברים שנשמעים מסוף העולם ועד סופו ואחד מהם זה יציאת הנשמה מגופו של האדם, והאדם שקולט ששבעים או שמונים שנה הבורא יתברך העניק לו כדי לאסוף יהלומים יקרים שהם התורה והמצוות והנה השנים בוזבזו על שטויות והבלים והנשמה כבר בדרך החוצה ואז אי אפשר לו לתקן, והוא מבין שהיצר הרע עבד עליו וניצח אותו והוא המפסידן הגדול, אם כן איך הוא לא יזעק את זעקת הזעקות? ולזה באה התורה הקדושה ושולחת לנו תמרור אזהרה ואמרת 'והיה עקב' תנסה להיזכר בעקב שזה הסוף וממילא תשמעון לבורא עולם ואז יקוים הפסוק 'עוד והדר לבושה ותשחק ליום אחרון' שאם האדם עסוק בעוז שזו התורה והדר שמהדר במצוות אזי הוא צוחק ושמח ליום אחרון.
וכן מובא בגמרא (כתובות קג:) כשחלה רבי יהודה הנשיא את חוליו האחרון ועמד להיפטר מן העולם נכנס רבי חייא אצלו ומצא אותו שהוא בוכה ואמר לו רבי מפני מה אתה בוכה והרי למדנו, שאם האדם מת מתוך שחוק סימן יפה לו מתוך הבכי סימן רע לו פניו למעה סימן יפה לו פניו למטה סימן רע לו, פניו כלפי העם סימן יפה לו כלפי הקיר סימן רע לו פניו ירוקין סימן רע לו, מת בערב שבת סימן יפה לו וכו'.. ואם כן מדוע רבי אתה בוכה והרי זה סימן רע? אמר לו אני בוכה על זה שאני לא יכול לקיים יותר תורה ומצוות שהצדיקם רוצים תמיד להוסיף ולהוסיף במצוות כי זו תכלית בריאת האדם.
המדרש אומר אין 'והיה' אלא לשון שמחה ואפשר לפרש והיה אותיות 'הויה' ללמדנו שהשמחה האמיתית שורה על האדם רק כאשר הוא דבק בה' ברוך הוא וכל השאר אלו הבל הבלים, ואיך יזכה האדם לדבוק בה'? זה על ידי 'עקב' שזו ענווה שרק אדם ענו יש לו שמחה אמיתית ומי שיש לו גאוה אף פעם לא יספיק לו כלום, כי תמיד הוא חושב שמגיע לו יותר והוא אף פעם לא מרוצה.
המילה עקב מרמז לאדם בר"ת קבעת עתים בתורה שעל ידי התורה, שאמר עליה דוד המלך נעים זמירות ישראל 'פקודי ה' ישרים משמחי לב' וכן אמר ומתוקים מדבש ונופת צופים על ידי זה זוכה האדם להיות בשמחה אמיתית ולא מדומה. והרי עקב תשמעון הרי בסוף תשמעון לתורה אז מדוע לא כבר עכשיו. וזה דומה לאדם שהביאו אותו למשפט והשר אמר לו יש לך שלש אפשרויות או שתאכל דג מקולקל, או שיקבל מאה מלקות, או שישלם מאה דינרים. והחליט האיש לאכול את הדג המקולקל אבל באמצע אכילת הדג כבר הקיא ולא יכל לאכול ואז התחיל לקבל מאה מלקות, אבל כבר בחמישים לא יכל יותר לסבול ובסוף שילם את המאה דינרים. יוצא שהאדם הזה גם אכל דג מקולקל וגם קיבל מלקות וגם שילם את התשלום אז ה' אומר בסוף אתם תחזרו אלי אבל חבל שתקבלו מלקות אז תחזרו כבר עכשיו. (דרכי יוסף)
ואומר אור החיים הקדוש מדוע כתוב 'איזהו גיבור הכובש את יצרו' ולא כתוב הכובש את היצר? אלא שלכל אדם יש היצר הרע שלו ואם הוא קיבל את הניסיון הזה אזי זה סימן שיש בכוחו להתגבר על כך.
שבת שלום ומבורך
ר' יוסף מודזגברישוילי הי"ו מלוד