פרשת "תולדות"
בפרשת השבוע מובאים הפסוקים פרשת תולדות:
כב) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה' :והמסופר הוא על לידת יעקב ועשו שהיו בבטן רבקה, פירש רש"י בראשית פרק כה' פסוק כב: רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות: לכאורה יש להבין מדוע כשהיתה רבקה אמנו עוברת על פתחי תורה יעקב היה רוצה לצאת, ואילו שהיתה עוברת ליד פתחי עבודה זרה עשו היה רוצה לצאת? יש לתרץ לפי המובא בספר שמש ומגן, והאמור הינו מזעיר אנפיו של חכם רפאל זצ"ל: הרי ידוע הדבר שרבקה אמנו גדלה בבית לבן ובתואל ושם הרי לא הקפידה על כשרות וטהרת המטבח היהודי, ולכן מעצם יניקת טומאת המאכלים שנטבעו בגוף רבקה יצא עשו הרשע בעל מדות רעות ואכזריות, מאידך כאשר נכנסה לבית אברהם ושרה כבר למדה והיתה מקפידה על הלכות הכשרות והמאכלים וינקה קדושה וטהרה, זכתה ליעקב אבינו שהוא עמוד התורה כנאמר "ויעקב איש תם יושב אוהלים" שיושב באוהלה של תורה. ומכאן יש ללמוד מוסר עצום על שמירת הכשרות והמאכלים שנכנסים לפינו ועל ההלכות הקשורות בכשרות מטבח הבית היהודי, שעתיד ילדינו אינו תלוי רק בחינוך או באיזה מוסד ילדינו ילמדו ועם איזו חברה הם יתחברו, אלא תלוי בראש ובראשונה באותם המאכלים והדברים שנכניס לפינו, לא מספיק לחנך את ילדינו על ערכי התורה האהבה ויראת שמים, אלא לפני כל יש לדקדק אלו דברים אנו מכניסים לפינו, כאשר אנו נאכל מוצרים כשרים לפי הל' השו"ע אזיי יצאו לנו ילדים בעלי מדות טובות יראי שמים וטובי לב, ולא חס ושלום ילדים גסי רוח ובעלי מדות אכזריות, שהרי הכוח המטביע שאנו מטביעים ביצירת הוולד הוא עצום לאין ערוך וכח רוחני וגשמי זה חייב להיות מושתת ומנופק ע"י מאכלים כשרים שיהוו וולד טהור וכשר במידותיו וכפי מאמר המשנה מסכת אבות פרק ה' משנה כ: הוא היה אומר עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן: וכפי ששורר דוד תהלים פרק מ' (ט) לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי: ופירש רש"י תהלים פרק מ' פסוק ט' ותורתך בתוך מעי – אף מאכלי על פי תורתך הוא: דוד אומר, מעי יעידו ויוכיחו שכל מה שינקתי ממנו כח גשמי (חלב ודם) היינו אוכל לקיום, הוא ע"פ כללי התורה והשו"ע (יורה דעה). שנאמר "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי". כלומר לא מספיק שאנו לומדים את הל' איסור והיתר בשר וחלב וכו' אלא יש ליישם אותם הלכה למעשה ולהקפיד על אותם הדברים שנכנסים לפינו ומעיינו,
ואלו המאכלים הכשרים הרי עתידים להשפיע על הנפש הטבועה בנשמת הוולד, ועל זה מובא מעשה באנטונינוס שינק חלב כשר מאמו של רבינו הקדוש: תוספות מסכת עבודה זרה דף י' עמוד ב': אמרינן במדרש חלב מטמא חלב מטהר, כשנולד רבי גזרו שלא למול, ואביו ואמו מלוהו, שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו, והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קיסר, ומצאוהו ערל ופטרום לשלום, ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה, אלא הקב"ה עושה להם נסים בכל עת ובטלו הגזרה, ואמרי' נמי בירושלמי שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו, ופירשו המקובלים שרבי ואנטונינוס הם גלגוליהם של יעקב ועשו, אלא שבא אנטונינוס לתקן וזכה לחיי העולם הבא כמאמר הגמרא תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י' עמוד ב' אמר: מי ישימני מצע תחתיך לעולם הבא. א"ל: אתינא לעלמא דאתי? א"ל: אין. א"ל, והכתיב: [עובדיה א'] לא יהיה שריד לבית עשו! בעושה מעשה עשו. תניא נמי הכי: לא יהיה שריד לבית עשו – יכול לכל? ת"ל: לבית עשו, בעושה מעשה עשו. א"ל, והכתיב: [יחזקאל לב'] שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה! א"ל: מלכיה – ולא כל מלכיה, כל נשיאיה ולא כל שריה. תניא נמי הכי: מלכיה – ולא כל מלכיה, כל נשיאיה – ולא כל שריה: מלכיה ולא כל מלכיה – פרט לאנטונינוס בן אסוירוס, ולכן אומר ה' לרבקה:[כג] וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. שבגלל מאכלייך שאכלת במשך ימי חייך והיו הם מבחינת הכשרות מקצה לקצה, יצאו לך שני הפכים יעקב ועשו, עשו כנגד אותם המאכלים שאכלת בבית לבן ובתואל, ויעקב שיצא עם מדות טובות בגלל המאכלים שאכלת בבית אברהם ושרה, ועוד הוכחה קטנה על חשיבות הכשרות מאמו של אלישע בן אבויה תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב' הלכה א': אמו כשהיתה מעוברת בו, היתה עוברת על בתי עבודה זרה והריחה מאותו המין, והיה אותו הריח מפעפע בגופה כאירסה של חכינה(נחש), ולכן אלישע בן אבויה הגדול קיצץ בנטיעות בגלל אותו ריח של עבודה זרה ואמר שיש שתי רשויות חלילה.יהי רצון שפינו ולבבינו יהיו כשרים לעבודתו יתברך ויקויים בנו הפסוק (ט) לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלֹהַי חָפָצְתִּי וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי: אכי"ר.
שבת שלום ומבורך משמעון בן יצחק, רב בהכ"נ "אוהל יצחק" שכונת זבולון קרית-אתא.