פרשת חקת
כוחו של מעשה קטן:
בפרשתנו התורה מספרת על מלחמה של עם ישראל עם עוג מלך הבשן ובני מדינתו. והנה בתהלים (קלו' כ') כתוב "ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו". ויש להבין מה הסיבה שנקבעה לכך הודאה בפני עצמה, מה המיוחד בעוג ובני ארצו שראה דוד המלך להתייחס אליהם בנפרד?
לאחר שלוט אחיינו של אברהם אבינו נפל בשבי, אומרת התורה "ויבוא הפליט ויגד לאברם כי נשבה אחיו". אותו פליט היה עוג כפי שמפרשים התוספות (נדה סא'.) ונקרא כך על שם שבשעה שהגיע לאוהלו של אברהם, ראה אותו עסוק בהכנת עוגות לחג הפסח ועל שם העוגה הוא נקרא "עוג". על כל פנים הגיע עוג משדה הקרב ממנו ברח, וסיפר לאברהם שאחיינו נפל בשבי. אמנם חז"ל אומרים שהיה לו אינטרס שאברהם יצא למלחמה נגד המלכים החזקים וימות, וכך הוא יוכל לשאת את שרה אימנו לאשה, כיון שהייתה אחת מהנשים היפות שהיו בעולם.
המעניין הוא שבספר דברים (ג' ב') הקב"ה אומר למשה לא לפחד מלצאת להילחם בעוג, והוא מקבל הבטחה מיוחדת שהקב"ה יעזור לו לנצח במלחמה. וחז"ל אומרים וכי ממה משה פחד, היעלה על הדעת שמשה רבנו שכל כולו היה דבקות בבורא עולם יחשוש מכח פיזי או נשק וכדו', אלא אומרים חז"ל שמשה חשש מהזכות של עוג שהוא הודיע לאברהם על נפילתו של לוט בשבי, שמא אותה זכות תעמוד לו וכך יהיה לו קשה לנצחו.
נשאלת השאלה לאור האמור – הרי כל מעשהו של עוג היה עם אינטרס שפל וכה רדוד, שאפילו אצל אנשים פשוטים לא מוצאים, אם כן ממה משה רבנו חשש.
התשובה היא – שאין לנו כל כך מושג מהו כוחו של מעשה קטן. אנו חיים בעולם שנוטה להתפעל רק מדברים גדולים ומרשימים, אך בעיני התורה "אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה". ואם יש מי שעשה דבר טוב הוא יקבל על כך שכר. יש מצוות ומעשים טובים שהשכר עליהם מגיע גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. ויש שרק בעולם הבא, אלא אם כן האדם הוא כזה שלא מגיע לו עולם הבא, אז הוא מקבל כאן תנאים משופרים בעולם הזה, אך האמת שזה בא על חשבון העולם הבא שלו. וכשהוא יגיע לשם כבר לא יהיה לו כלום, אלא הכרטיסייה שלו תהיה מנוקבת. כי כל החשבון של בורא עולם, הוא מדוקדק ברמות שאי אפשר לתאר ולהשיג.
זוהי גם הסיבה שדוד המלך מייחד לשם כך הודאה מיוחדת על נס ההצלה מעוג. כי כאן זה היה סיפור אחר, הייתה לו זכות שהייתה עלולה להפריע למה רבנו לנצחו, אך בחסדי ה' הוא ניצחו.
אני רוצה לסיים בסיפור שממחיש עד היכן מגיע כוחו של מעשה קטן.
במלחמת "צוק איתן", התארגן העורף הישראלי ושלח לחיילים הלוחמים בחזית ממתקים עוגות וכדו' כטוב ליבם. לאחר לחימה ארוכה רצופה ומפרכת, חייל אחד ניצל את ההפוגה והוציא חפיסת וופל יחיד שהייתה בכיס חולצתו. והנה הוא רואה שהוופל עטוף בפתק כתוב. הוא פותח אותו ורואה כתב ילדותי של ילד חמוד שכתב לו כך "לחייל היקר שיהיה בהצלחה ותחזור לשלום, רק אל תשכח לברך". החייל לא היה דתי כך שהוא לא ידע מה מברכים על הוופל, אך הוא כל כך התרגש מהבקשה התמימה, ואמר לעצמו שעם כל הרעב שלו הוא אפילו לא יטעם עד שהוא יברר מה יש לברך עליו. הוא החל לזחול בשקט לכיוון חייל נוסף שהיה במרחק לא גדול ממנו, והוא היה הדתי היחידי באזור, שניות ספורות לאחר מכן הוא שומע שריקה של טיל שנחת במקום בו הוא עמד לפני מספר שניות. וכך הוא ניצל.
לכאורה הוא סך הכל בירר מהי הברכה שמברכים על הוופל, אבל המעשה הקטן הזה להתאמץ ברוחניות, הציל אותו ממוות בטוח. כי גם למעשה קטן יש משמעות ועוצמה.
שבת שלום ומבורך
הרב מיכאל מירון הי"ו מאחיסמך, לוד
מוקדש לע"נ מלכה בת רבקה
