פרשת 'קרח'
פרשתנו מספרת על מחלוקת קורח ועדתו נגד משה רבנו. טענתו העיקרית הייתה :" כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל ה' ? כלומר קורח תבע שוויון מוחלט בין כל בני ישראל הוא רצה שתהיה אחדות מושלמת בין כל חלקי העם
אולם התורה אומרת כי פנימיותה וסופה של טענה זאת אינה אחדות אלא מחלוקת ומחלוקת קשה ביותר עד כדי כך שכל מחלוקת שלילית שעלולה להיות אצל יהודים יונקת את כוחה ממחלוקת קורח ועדתו ונקראת על שמה
וכן כתוב במשנה באבות (פרק ה' משנה כ' ) כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו.
יש לציין שהמשנה אומרת " ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" ולא אומרת זו מחלוקת קורח ומשה מפני שמשה לא היה במחלוקת ולא חלק על קורח אלא רק רצה לקיים את רצון הבורא שציווה אותו לקדש את אהרון לכהונה גדולה. אבל קורח ועדתו לא רק שהם חלקו על משה רבנו, אלא הם היו חלוקים בינם לבין עצמם ולכן אומרת המשנה שאין סופה להתקיים.
ועל המחלוקת של הלל ושמאי אומרת המשנה שזה היה מחלוקת לשם שמים וסופה להתקיים,משום שכוונתם לא הייתה כדי לגדל עצמם אלא באמת לשם שמים כמו שהגמ' אומרת למה נקבעה הלכה כבית הלל משום שהם היו ענווים ומקדימים דברי בית שמאי לדבריהם ולכן דברים קיימים לעד משום שמחלוקתם הייתה לשם שמים אומנם על קורח ועדתו שנבלעו באדמה, המעשה הזה מעיד כאלף עדים שמחלוקתם לא הייתה לשם שמים שהרי לא התקיימה ונבלעו בתוך האדמה. ולא עוד אלא שרבים וטובים נספו בגלל המחלוקת הזובא וראה כמה קשה המחלוקת ומקלקלת השורה: עם ישראל באותו זמן היה דור דעה, ומאתים ראשי סנהדראות היו קדושים כולם,שיא הקדושה והצדקות של עם ישראל מסולתה ומשמנה. כאשר אמר להם משה " זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו, והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש" התרה בהם משה ואמר "אנו אין לנו אלא ה' אחד, ותורה אחת, ומשפט אחד, וכהן גדול אחד. ואתם מאתיים וחמישים איש מבקשים כהונה גדולה. מי שיבחר בו ה' יצא חי, והשאר כולם אובדים" ואף על פי כן כולם נתרצו לכך.
ולכאורה יש להקשות וכי טיפשים היו הרי ידעו מהי גדולתו של משה ושזה יהיה כך למה נתרצו להיכנס למחלוקת? אלא יש לומר שכל אחד סבר לעצמו,שהוא יבחר לקדוש ולכהן גדול והשאר יאבדו.ועוד שהמחלוקת, רדיפת הכבוד והשררה הוציאה אותם מדעתם, והורידה אותם לבאר שחת.
אמר הצדיק רבי שמחה בונים מפשיסחה זיע"א צא וראה מה גדול כוח הטומאה הטמון במחלוקת שמסמאת עיניהם של הבריות. שהרי קורח מאשים את משה (שהוא העניו ביותר מכל האדם כמ"ש והאיש משה ענו מאוד וכו') – בהתנשאות על הבריות, "ומדוע תתנשאו על קהל ה' ". אילו היו תולים בו חסרון אחר- ניחא, אפשר לומר ששגגה הייתה. אבל להאשים את משה רעיה מהמנה בחטא הגאווה הרי זו שטות שאין למעלה ממנה. אלא כך היא דרכה של מחלוקת שאינה לשם שמים שהיא נוטלת את שכלם ומסלפת את חכמתם של החולקים!
יהי רצון שמי שהשלום שלו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל אמן!
שבת שלום ומבורך.
הרב יוסף יצחק מירילאשוילי הי"ו מחולון
