ר' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'

ר' יוסף מודזגברישוולי בדברי תורה לפרשת 'ניצבים'

פרשת ניצבים

ישנן שני בחינות אצל הבורא ברוך הוא:
בחינת פנים ובחינת אחור, הפנים זוהי בחינה שהשם רוצה אותה וזה להשפיע טוב על עם ישראל ובחינת אחור זהו שהשם עושה לעם ישראל דברים שאינו רוצה, כמו להעניש אותם. בגמרא אמרו 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם, אמרו לפני זיכרונות כדי שיעלה זיכרונכם לפני לטובה', וכל זה השם רוצה שיהיה בבחינת פנים ויהיו הדברים ראויים וטובים לעם ישראל. וזהו שכתוב: "אתם נצבים היום כלכם לפני השם" מדוע כתוב לפני? אלא כדי שזה יהיה בבחינת פנים וזהו אלוקיכם, כי המידה המשפיעה טובות לישראל נקרא אלוקיכם ובזה שאתם נצבים לפני השם אלוקיכם על ידי זה יושפע לכם כל הטובות הנרמזים במילת אלוקיכם כי מילת פנים היא מלשון פונה. (קדושת הלוי)
ובהקשר לזה אפשר לומר 'פתחו לי שערי צדק אבא בם..' שהר עיקר מידת הצדיקים כך היא שככל שהצדיק יותר עובד את השם הוא מבין שאינו יכול להגיע לא לתכלית העבודה כי אין סוף בדבר וזהו עיקר הבנת הצדיק שיבין שאינו יכול להגיע אל התכלית והיא היא העבודה האמיתית, וזהו שאמר הכתוב 'פתחו לי שערי צדק' כלומר שהצדיק מבקש שלפחות יפתחו לו את השערים לעבודת השם לבא בם לעבוד את הבורא לי שסבור שלא עשה עדין כלום ומשיבים לו, 'זה השער להשם' שזהו עיקר העבודה לידע זה שאינו יכול לגמור את העבודה כי זהו דבר שאין לו סוף, וזה מתקשר למלה 'נצבים' אתם רק נצבים – עומדים לפני השם יתברך. (נעם אלימלך)
ועוד יש לפרש "אתם נצבים היום כולכם לפני ה'" כלומר אל יחשוב אדם שהוא יכול לשקר בפני השם כי הוא רואה הכל גם מה שהאדם עשה וגם מה שהוא שכח שהוא עשה ולכן כתוב 'היום' וכמו שנאמר בהפטרה 'חסדי ה' אזכיר תהילות ה' ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדו' כלומר שצריך לבא לפני ה' בהכנעה 'אבא כעני שואל על פתח' ולהתוודות על החטאים ולא להגיד להשם תזכור שעשיתי מצוות ומעשים טובים אלא להתוודות על המעשים הרעים ולשוב בתשובה 'כי זוכר כל הנשכחות אתה' אם אדם בא ואומר השם עשיתי כך וכך מצוות ומעשים טובים ואז השם אומר לו אתה זוכר את זה אבל גם אני זוכר שעשית הרבה מעשים לא טובים ואם הוא בא בגאווה זה לא טוב, אבל אם חוזר בתשובה וזוכר את המעשים הרעים שעשה אז השם אומר אני זוכר גם שעשית מעשים טובים וחותם אותו לשנה טובה ומתוקה. על כך אומר הנביא 'חסדי ה' אזכיר תהילות ה" שזה חסד שה' זוכר לנו את הדברים הטובים ולכן אם מבקש לפי מעשיו הטובים יש להם גבול אבל 'חסדי ה" אם מבקש לפי חסדי ה' אז לחסדי ה' אין גבול ואז ישפיע עליו בלי סוף לטובה. ולכן נאמר 'ורב טוב לבית ישראל' כלומר שאין לזה קצבה בגלל 'אשר גמלם כרחמיו וכרוב חסדיו', וזהו שנאמר 'הרחב פיך ואמלאהו' וזהו פירוש מאמר חז"ל שנמשלו הצדיקים לאיילה מה איילה כל זמן שמגדלת קרנותיה מתפצלות, כך צדיקים כל זמן שמרבים בתפילה תפילתם נשמעת.
שנזכה לשנה טובה ומתוקה לנו ולכל עם ישראל בביאת משיח צדקנו בקרוב בימינו אמן,
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*