שבת 'כיפור'
כתוב על יום הכיפורים 'כי ביום הזה יכפר עליכם' וגו' 'שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשותיכם' (ויקרא טז-ל-לא) ואילו על שבת כתוב 'וביום השביעי שבת שבתון קודש לה" (שמות לא-טו).
ולכאורה היינו מצפים שביום הכיפורים, יום שבו אנו פרושים מתענוגות הגוף ומענים את נפשותינו, דוקא ביום זה נהיה קדושים לה', ואילו בשבת שבה אנו מענגים את הגוף יבא הכתוב ויתאר לומר 'קודש היא לכם' וכאן אנו מוצאים את ההיפך?
והנה לגבי כוחם של ימים אלו בתהליך התשובה אנו מוצאים תופעה דומה. על השבת אומרת הגמ' (שבת קיח:) 'כל המשמר שבת כהלכתה אפי' עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו', 'ואילו על יום הכיפורים אמרו (יומא פו.) עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויום הכיפורים תולין וייסורין ממרקין, מכאן נראה שהשבת מכפרת יותר מיום הכיפורים, וכן העונש על עשיית מלאכה ביום כיפור הוא כרת ובשבת הוא סקילה, וסקילה חמור מכרת. (עיין בקדמת הלכות שבת מ"ב),וידע כי לוחות ראשונות ניתנו בשבת והם מעשי ידי אלוקים המה (שבת פו.) ולוחות שניות ניתנו ביום הכיפורים והם היו מעשה ידי אדם (תענית ל.) ומובא בספר תנא דבי אליהו (פרק א-ד-ה) על הפסוק 'ימים יוצרו ולו אחד בהם' (תהילים קלט-טז) 'זה יום השבת לישראל', דבר אחר 'זה יום הכיפורים לישראל'.
ומבאר בעל 'נתיבות שלום' וז"ל, ובזה נחלקו, אם היום אחד הוא יום השבת שהוא הארה מן השמים באתערותא דלעילא, או שהוא יום הכיפורים התלוי באתערותא דלתתא ובעבודת איש יהודי שיש בזה מעלה יתירה, וכמו שמצינו שלוחות ראשונים ניתנו בשבת ולכן לא נתקיימו כאשר חטאו בני ישראל.
אבל לוחות שניות שניתנו ביום הכיפורים והיו ע"י אתערותא דלתתא הם חיים וקיימים, כי מה שאדם משיג ע"י יגיעה יש לזה קיום לעד.
ולפי זה יש להבין מדוע כתוב על יום הכיפורים 'שבת שבתון היא לכם' כי ביום כיפור הכפרה תלויה בעבודתו וביגיעתו של האדם. ובמידה בה יזכך האדם את החומר. ואילו בשבת יש קדושה והארת היום למרות החומר כמו שכתוב: 'וקראת לשבת עונג' גם בלי יגיעת האדם. והנה בשבת ענין הדבקות בה' הוא מאהבה וכמו שכתוב 'כנסת ישראל בן זוגך' ואילו ביום הכיפורים היא 'מיראה' כי זדונות נעשות כשגגות ועדיין צריך מירוק, ובשבת התשובה היא בבחינת 'אהבה' ועל כל פשעים תכסה אהבה, ולכן אמרו 'אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו וזדונות נעשות כזכיות'. כי לכאורה יש להבין אם לא עשה תשובה לא יועילו לו כ"ש (יומא פו.) ארבעה חילוקי כפרה הן וכו', אבל מי שיש חילול ה' בידו, אין לו כח לתלות בתשובה ולא יום הכיפורים לכפר, ולא ייסורין למרק אלא כולן תולין ומיתה ממרקת שנאמר: 'אם לו התשובה ונמחל לו וחיו יחיה'.
וראיתי בספר 'חסדי דוד' ששאל מדוע נצטוו ישראל לקחת השה דוקא בשבת, ומשום שאמרו הללו עובדי עבודה זרה והללו, וע"י השבת נמחלו עוונותיהם, וזהו הכח של שבת ויום הכיפורים יחדיו שניים שהם אחד. אתערותא דלעילא ואתערותא דלתתא תשובת הנשמה והגוף ותשובה מאהבה .
ומדברי הרבי מליובביץ שנת תנש"א: ע"י חיבור המעלות של שבת ויום הכיפורים מגיעים לעת רצון של 'רעווא דרעווין' עת רצון הרצונות, שהיא דרגא גבוהה ביותר להתקשרות לקב"ה, שעה של התגלות 'אור פני מלך חיים'.
וחיבור זה קשור גם כן לגאולה הקרובה, שבת היא מעין עוה"ב וביום הכיפורים מאיר מעין הגילוי האלוקי שיאיר לעת"ל, וע"כ קביעות השנה הזאת מחזקת עוד יותר את התקוה והציפיה לראות את עבודת הכהן הגדול בביהמ"ק השלישי בקרוב ממש.
בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה אמן.
הרב יעקב בוטראשוילי הי"ו מלוד
