פרשת במדבר
האם אתה שווה?
ספר במדבר מתחיל את סיפור המסעות של עם ישראל שרק שנה אחת קודם יצא ממצרים, הקב"ה פונה אל משה ואהרן ואומר להם "שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם" (במדבר א, ב) ומצווה אותם לקיים מפקד אוכלוסין כללי, כל שבט ושבט לפי מקומו במבנה הכללי של המסע, משפחה ומשפחה לבית אבותם, וזו לא הפעם היחידה שמשה נצטווה לעשות כך.
וכאן עולה השאלה, הרי הקב"ה בוודאי יודע מה היא הכמות המספרית של בני ישראל, לשם מה היה לו לצוות את משה לקיים מפקד כדי לדעת את מניינם?
התשובה לשאלה זו נמצאת במילה "שאו את ראש בני ישראל" מדוע לא נאמר "ספרו" או "תמנו" את בני ישראל?
אלא שהקב"ה בוודאי יודע את הכמות של עם ישראל, אבל המטרה הייתה שהספירה וההתפקדות תרומם ותישא את בני ישראל לגבהים חדשים, בעצם המפקד נועד בשביל בני ישראל כדי לרומם אותם, יותר מאשר בשביל בורא העולם.
הפסוק בספר דברי הימים "לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ" (דברי הימים א כט,יא), גם דוד המלך אומר בספר תהילים " וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו" (קמח, יד), כך גם כאן אומרת התורה "שאו את ראש בני ישראל" המטרה היא להרים את קרנם ואת זקיפות הקומה של עם ישראל שהיו רגילים במשך דורות לעבדות ומרדות, ולתת להם חשיבות ומשמעות.
כאן יש להבין כיצד ספירת ומניין בני ישראל גרמה להם להרמת ראש והתרוממות?
מוסבר בספרי הקבלה שספירת כל אחד מבני ישראל באופן שוויוני כשווה בין שווים, כשם שמשה רבינו ואהרון הכהן נספרו באופן שווה לכל יהודי ויהודי גם לשואבי המים וחוטבי העצים שבעם ישראל, כך שהספירה מראה לנו שאחד שווה כמו כולם, וכולם כמו אחד, בלי שום הבדל, נתנה את ההבנה כי כל מהם אחד נחשב.
המספר הכולל של עם ישראל באותו המפקד הגיע לשישים ריבוא, 600 אלף גברים מגיל 20 ועד גיל 60, לבד מנשים וילדים.
וידוע שהמילה "ישראל" היא ראשי תיבות המילים: "יש שישים ריבוא אותיות לתורה"
שישים ריבוא זה הסכום של עם ישראל בתחילת דרכו בהיסטוריה שלו בתור עם, וזו היא גם כמות האותיות שיש לנו בספר התורה.
וכשם שבספר התורה כל אות היא חשובה בלי שום הבדל, בין אם תהיה אות חסירה במילה "אנוכי ה' אלוקיך" שבעשרת הדיברות או במילה "נחש" או "פרעה", בכל מקרה ספר התורה יהיה פסול, כך גם אנחנו בתור עם אחד לא יכולים לוותר על אף יהודי בעם ישראל, כי אחרת אנחנו לא נוכל להיות שלמים עם התואר "עם ישראל".
וכמו בהלכות ספר תורה, אם יש אות שהיא מעט מטושטשת או יש עליה מעט לכלוך צריך להסיר מעליה את הלכלוך ולחדש אותה, כך גם בכל יהודי בבני ישראל למרות שהאמונה שלו מעט חבויה או מטושטשת, בכל זאת כל אות, כל יהודי, וכל נשמה, הם חלק שווה ובאותה הקדושה וניתנו כולם על ידי בורא העולם, וכולם חייבים להיות חלק מעם הקודש אחרת חסר בקדושת העם כולו כמו אות חסרה שפוגעת בקדושת ספר התורה כולו.
עניין זה מלמד אותנו על החשיבות שיש לכל נשמה ונשמה, בלי יוצא מן הכלל, ומגלה את האהבה שיש לבורא עולם כלפי רעייתו הם עם ישראל, וכדברי הנביא ירמיה "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיה ב, ב), אהבתו של הקב"ה לעם ישראל לא תמה.
הרב אבישי בטשוילי, רב קהילת כרמים ראשון לציון
לע"נ הרב בן ציון ז"ל בן אברהם ולאה שיחיו בטשוילי
