הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לחג 'הסוכות'

הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לחג 'הסוכות'

חג סוכות

בדין ריבוי בשיעורים בחול המועד
שאלה היות ואסור לקנות דברים שאינם לצורך המועד (עיין שו"ע הלכות חול המועד סי' תקל"ט ס' ט-י ומשנ"ב שם) האם מותר לאדם שקונה בחול המועד דברי מאכל פירות וכדו' לצורך המועד, להוסיף ולקנות יותר מאותו מין שלא לצורך חול המועד ?
תשובה: עיין שו"ת אגרות משה (ח"ה סי' ל"ו) שכתב לאסור, אך אם כשיקנה יותר יוזילו מן המחיר, מותר.
ודעת שו"ת באר משה (ח"ז סי' נ') הובא דבריו בספר זכרון שלמה (ס"ק ס"ד) להתיר, ושם ציין להשו"ע (סי' תקל"ג ס' א') שאפילו במלאכה ממש אין צריך לצמצם וכ"ש במקח וממכר שקיל הרבה. וכן ציין עוד להמ"א (סי' תקל"ט ס"ק א') ושכן כתב הב"י בשם הרא"ש, דכל איסור של משא ומתן בחול המועד הוא משום טירחה בלבד.
וכן פסק בספר שמירת שבת כהלכתה (ח"ב הלכות חול המועד עמ' שצ"ג פרק ס"ז ס"ב) ובהערות (ס"ק קל"ז) הביא ראיה להתיר ממה שמצינו שמותר להרבות בשיעורים אפי' ביו"ט וכמובא בשו"ע (סי' תק"ג ס' א-ב) וכ"ש בחול המועד.
והכוונה למה שכתב מרן וז"ל: "ממלאה אשה קדרה אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת". וכתב הביה"ל (ד"ה אבל) שאף שכוונתה במילואה כדי שישתייר הנותר ליו"ט שני או חול. והטעם משום דחד טירחא הוא, אבל להוסיף וליתן בה בשר כשהיא כבר שפותה אצל האש, אסור. והוסיף הביה"ל "ומה שהסכימו האחרונים דמותר להוסיף אח"כ אף דטירחא בפני עצמו הוא, זה אינו מותר, רק, כשמכוונת שעי"ז ישתבח התבשיל לצורך יו"ט אבל לצורך חול אסור" ע"ש.
ונידון דידן ודאי שדומה לזה, כשממלאת הקדרה בטירחא אחת שמותר אף לצורך חול, שהרי אין הבדל גדול אם קונה למשל קילו לבין שקונה שני קילו, ובפרט שהכל בבת אחת ובשקית אחת.
ובס"ד נ"ל להביא עוד ראיה להבאר משה. ראה כף החיים (סי' תק"ז ס' ו' אות ה"ן) הביא שיטת המרדכי (ביצה סי' תרע"ה), שהתיר למלאות את התנור פת ביו"ט ואף בתנור גדול. והוסיף כף החיים בשם המטה משה (סי' תקצ"ט) ושיורי כנסת הגדולה בהגב"י (אות י') וז"ל: "ודע, דאפילו להמרדכי שמתיר אף בתנור גדול, האי דינא אם תלוש עיסה גדולה למלאת כל התנור, דחד טירחא היא בלישה, אבל ללוש עוד עיסה אחרת כדי למלאות התנור אסור".
ונידון דידן ג"כ דומה להלכה זו. דהוי כמו שעושה עיסה אחת גדולה שמותר, היות והוי טירחא אחת.
ואין להוכיח לאסור בנידון דידן מדין אפיית פת בתנור המובא בשו"ע (סי' תק"ז ס' ו') שהתיר למלאות כל התנור פת ואף שאינה צריכה אלא פת אחת. אך דווקא כשעושה לצורך הפת שע"י כן נאפה הפת יפה. אך אם עושה לצורך חול אסור.
לא דומה לנידון שלנו מפני ששם כל פת ופת יש טירחא בעריכה וברדיה מהתנור וכמו שכתב כף החיים (שם אות נ"ד) וז"ל "והטעם משום דבכל ככר וככר איכא טירחא בעריכה ואפייה" וכו'.
וכעין זה מצאנו ג"כ בהלכות חול המועד (סי' תקל"ג ס' א'), לעניין טחינה, שפסק שם השו"ע, שאסור להערים ולטחון או לעשות יותר בכוונה תחילה. והתם שאני ג"כ מפני שכל תוספת הוא ריבוי בטחינה ובפרט בזמן התלמוד שהיה הכל עבודת יד, משא"כ בקניית פירות וכד' שהכל נעשה בקלות ובבת אחת, מותר דומיא דממלאה אשה קדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, ואם ביו"ט מותר ק"ו בחול המועד. וכמו שהוכיח הבאר משה.
והנה ראינו שפסק כעין זה בספר חזון עובדיה (הלכות יו"ט עמ' ע"ו ס' ל"ו) שם התיר לצאת לרשות הרבים עם תרופות הצריכות לו ביו"ט. כל שבלאו הכי יש בכיסו מטפחת אף, כי הכל הוצאה אחת. וכן התיר לצאת עם קופסת סיגריות מלאה בכיסו אע"פ שאינו צריך אלא למקצת מהם. שאין לאסור משום ריבוי בשיעורין ביו"ט וכמו שראינו (בביצה י"ז) "באמת אמרו ממלאה אשה כל הקדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת, ממלא נחתום חבית מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד". וע"ש (בהערה קע"ב) הביא דברי הר"ן וז"ל: "אבל ביו"ט שמלאכת אוכל נפש הותרה בו שאפילו אם אפשר לעשותה מערב יו"ט מותר לעשותה ביו"ט אפילו הוא מרבה על העיקר".
וכששוחחנו בנידון זה עם הרבנים הגאונים הרב שבתאי לוי שליט"א והרב אפרים עובד שליט"א הסכימו לדינא עם הבאר משה. ועוד, שקי"ל בשל סופרים הלך אחר דברי המיקל.
ומ"מ כתב הבאר משה (שם) שכל זה רק כשמוסיף מאותו מין עצמו, אבל להוסיף ממין אחר לגמרי שלא לצורך המועד אסור, דבמין אחר יש טירחא בפני עצמו.
[ואגב לימודנו בנושא מצאנו סתירה בדברי המשנ"ב. הנה בסי' תק"ז ס"ק ל"ב על דברי השו"ע שם ס' ו' שכתב "מותר לאפות פת בתנור אע"פ שאין צריך אלא לפת אחד", כתב המשנ"ב: "יש מן הפוסקים שסוברים דוקא במתכוין שעי"ז יושבח הפת אבל במתכוין לצורך חול אסור, ואף דלעיל בסי' תק"ג לעניין מילוי קדרה בשר, אפילו עושה לצורך חול שרי מפני שעי"ז משתבח הבשר שצריך ליו"ט, שאני התם דחד טירחא הוא, אבל הכא כל כיכר צריך טירחא בפני עצמו".
והנה מדברי המשנ"ב כאן יוצא, הא דמותר בחד טרחא לצורך חול הוא דווקא רק אם עי"ז יושבח הבשר. וציין לזה בשער הציון (ס"ק מ"ו) שמקורו במגן אברהם (ס"ק יג').
והדברים צריכים ביאור, שהרי לעיל בסי' תק"ג בביה"ל (ד"ה אבל) כתב בשם המ"א הנ"ל שאם עושה בחד טירחא מותר אף שאין משתבח הבשר עי"ז, ואף שעושה לצורך חול, וכמו שכתב להדיא המשנ"ב (שם ס"ק ה') "שכשצולין שיפוד על האש בתחילה יכול להוסיף על השיפוד כמה שירצה כיון שהוא בחד טירחא, וכן בתבשיל אע"פ שאינו משתבח רשאי להוסיף בתחילה בחד טירחא". וצ"ע.
והמתבונן במ"א (שם), רואה שלא הזכיר מילים הללו "מפני שעי"ז משתבח הבשר", אלא הקשה כך "אע"ג דבסי' תק"ג כתב אפי' עושה לצורך חול שרי לבשל בקדרה אחת? שאני התם דחד טרחא הוא" וכו' וכן העתיק כף החיים (שם אות ב"ן).
ונראה ודאי שכוונת המ"א שאף שעושה לצורך חול מותר בחד טירחא וכמו שהבין הביה"ל בדברי המ"א לעיל בסי' תק"ג. וא"כ דברי המשנ"ב לכאורה צ"ב.
ולפי מה שפירשנו, צריך לומר שכוונת המ"א להקשות על הרא"ה (ביצה י"ז ע"א ד"ה ת"ר אין) שסבר שגם כשהתרנו לאפות מלא התנור פת, דווקא במתכוין גם במחשבתו להשביח הפת, אבל אם משביח הפת אך מתכוין במחשבתו שהשאר ישתייר ליום חול, אסור. ועל זה כתב הב"י שלא משמע משאר פוסקים כן, דמסתימת דבריהם משמע שאם משתבח הפת תו לא איכפת לן בכוונתו ואף במתכוין לחול, מותר.
ועל זה כותב המ"א שצריך להחמיר כהרא"ה. והקשה המ"א, שאע"ג שלעיל בסי' תק"ג לעניין קדירה, משמע שאף שעושה לחול וכוונתו לחול ולא משתבח הפת, מ"מ מותר, ומדוע כאן צריך גם שישתבח הפת לצורך יו"ט וגם שיתכוין במחשבתו שישתבח הפת ?
על זה תירץ שאני התם שהכל חד טירחא, משא"כ כאן כל פת ופת צריך טירחא בפני עצמו .כנ"ל.]
לסיכום: מותר לאדם שקונה בחול המועד דברי מאכל, פירות, וכדו' לצורך המועד, להוסיף ולקנות יותר מאותו מין אף שלא לצורך המועד, מפני שהכל נעשה בטירחא אחת.

חג שמח
הרב רפאל טטרוא

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*