פרשת בהר בחוקותי
פרשת בהר פותחת במצוות השמיטה "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך, ובשנה השביעית שבת להשם אלוקיך שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור" (כה-ג-ד). התורה מצווה את האדם בשנת השמיטה להפקיר את שדהו הפקר גמור, כל הרוצה יכול להיכנס ולקחת מהשדה ללא הגבלה.
הרמב"ם בביאור המצווה כותב, שבאה התורה לחנך אותנו לרחם ולחמול על הנזקקים והעניים שיוכלו להיכנס לשדה ולקחת בלי שיתביישו.
לקראת סוף הפרשה יש פסוק "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (כה-לה) אומר רש"י: אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא תחזקהו. המדרש (ויקרא רבא לד) על הפסוק "וכי ימוך אחיך" מביא את מה שכתוב בתהילים (מא-ב) 'אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו השם' אומר דוד המלך ע"ה 'אשרי משכיל' אשריו של אותו משכיל, אותו אדם חכם 'אל דל' שפושט ידו לעניים ולאביונים 'ביום רעה ימלטהו השם' שבזכות אותה נתינה ימלטהו הקב"ה מימים רעים ומשעות קשות.
בבני ברק נפטרה אשה צדיקה בת 97 האישה נפטרה בשיבה טובה ובצלילות דעת. מי היתה אותה אשה שזכתה להאריך ימים? סיפרו קרוביה שבפולין בזמן הרעב הגדול לא היה בישיבת וולוז'ין במה להאכיל את בחורי הישיבה אפילו את המינימום לא היה ניתן להשיג, והאשה שהיתה אז בת 19 שמעה על כך, וכאבה שבחורי ישיבה לא יוכלו ללמוד בשלווה, התחילה להסתובב מבית לבית והתרימה פרוסות לחם למען הבחורים שלא יפלו מרגליהם מרוב תשישות. וכך היתה נוהגת יום יום, אוספת פרוסות לחם ומביאה לישיבה שהבחורים יוכלו לאכול לפחות פעם אחת ביום. האשה נפטרה בגיל 97. בת 19 הייתה שהחלה לאסוף לחם לבחורים, ההפרש בן 19 ל-97 הוא כמניין לחם =78 היא טרחה ויגעה למען התורה, זכתה להאריך ימים כמניין פרוסת הלחם שדאגה להאכיל את הבחורים בישיבה.
לפני כשבוע חגגו בכל תפוצות ישראל את הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע במירון, בפיוט שחובר לכבודו כתוב כך 'ואמרתם כה לחי רבי שמעון בר יוחאי' ובסוף הפיוט בקטע האחרון כתוב 'תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו' והשאלה האם רק תורתו של רשב"י מגן לנו? מה עם תורתו של רבי מאיר בעל הנס? ותורתו של רבי עקיבא? והרי כתוב 'והאר עינינו בתורתך' כל תורה שלומדים מגינה ומצילה כך שאל האדמו"ר מגור זצ"ל ומתרץ, שהגמרא מספרת שרבותינו התכנסו בכרם דיבנה ואמרו שמפאת הצרות הרדיפות וירידת הדורות עתידה התורה שתשתכח מישראל, שמע רבי שמעון בר יוחאי כך, עמד על רגליו וזעק חס ושלום, שהתורה לעולם לא תשתכח מישראל! הרי כתוב "לא תשכח מפי זרעו"!. אמר האדמו"ר מגור שבזכות אותה זעקה יצר רשב"י מציאות בבריאה! שלעולם התורה לא תשתכח מישראל, ומאז כל תורה שנלמדת יונקת מהזעקה שזעק רשב"י הקדוש מליבו הטהור.
הגאון רבי משולם איגרא גדל בבית עני מאוד, גביר גדול ביקש אותו לבתו, ובזמנם הפגישות נערכו בבתים, וכשהגיע הבחור ר' משולם איגרא לבית המועמדת הגישו לפניו סוכר, קפה טחון ומים חמים, שהיו מצויים רק בבתים של עשירים. רבי משולם לא ראה בחייו לא קפה ולא סוכר, לכן חשב שסוכר זה מאכל כי זה היה בצורת קוביות, והקפה היה נראה לו שאפשר לאכול ע"י כפית ובסוף לשתות את המים החמים. כשראתה כך המיועדת ברחה לאמה ובכתה שבשום פנים ואופן הבחור הזה לא יהיה החתן שלה, האבא ניסה להסביר שהבחור בא מבית עני ויכול להיות שלא הכי בקי בהכנת קפה, אבל הבת והאמא עמדו בתוקף שבשום פנים ואופן הוא לא יהיה החתן.
חזר רבי משולם איגרא לביתו והתחתן עם בת ישראל שגם באה מבית פשוט ללא אמצעים כלל, ורבי משולם לאחר החתונה עלה והתעלה בתורה והיה לגאון אדיר. לאחר זמן היה לאותו גביר שאלה קשה ומסובכת באחד העסקאות שעשה והלך לבית דין לקבל תשובה. שמעו הדיינים את השאלה ואמרו לגביר, תשובה על שאלה שכזאת רק אחד בדור יכול לענות, הגאון רבי משולם איגרא. שאל הגביר מי זה אותו גאון? והדיינים הסבירו לגביר במי מדובר. כששמע הגביר מי הוא אותו גאון נפל מתעלף! כשהעירו אותו שאלו הדיינים מה קרה? למה התעלפת? אמר להם הגביר, אותו גאון היה צריך להיות החתן שלי לכן התעלפתי.
אמרו הדיינים לגביר, עכשיו תלך לבית ותספר לבתך ולאשתך מה הם הפסידו בגלל כפית קפה וקוביית סוכר, שגם הם יתעלפו…
שבת שלום ומבורך
ר' אליעזר מושיאשוילי הי"ו מאשקלון
