פרשת ניצבים
'לא בשמים היא לאמר"
בפרשתנו נאמר: "לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה: ולא מעבר לים היא לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה: כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו:"
מובא במדרש: (ב"ר ח,א) "כשעמד הקב"ה לברוא את העולם נועץ תחילה עם מלאכי השרת ושאלם האם לדעתכם ראוי לברוא את האדם או לא. נחלקו המלאכים לכמה כיתות, מהם אומרים 'יברא' ומהם אומרים 'אל יברא'. חסד אמר 'יברא' שהרי האדם גומל חסדים, אמת אמרה 'אל יברא' כיוון שכל תהלוכותיו של האדם שקר. צדק אמר 'יברא' שכן האדם עושה צדקות. שלום אומר 'אל יברא' שכולו קטטה. מה עשה הקב"ה? נטל את האמת והשליכה לארץ שנאמר: "אמת מארץ תצמח".
נשאלת השאלה: אם הקב"ה לא רצה לשמוע את דעת האמת, מדוע החל להיועץ עמה? וכי מפני שתשובתה לא הייתה לטעמו יש להשליכה ארצה??
לביאור העניין מביא ה"קצות החושן" את הגמרא המפורסמת אודות מחלקות התנאים בדבר "תנורו של עכנאי". ר' אליעזר נחלק על חכמים בדבר תנור טמא שנשבר וחזרו ואיחו את שבריו, ר' אליעזר מטהר ואילו חכמים מטמאים. מספרת הגמ' שבאותו היום השיב ר' אליעזר לחכמים 'כל תשובות שבעולם' כדי להוכיח כשיטתו ולא קיבלו את דעתו.
כשראה שאין חכמים מקבלים את דעתו החל ר' אליעזר להוכיח בדרך אחרת. הצביע על עץ החרוב שהיה שם ואמר: "אם הלכה כמותי חרוב יוכיח" ומיד נעקר החרוב ממקומו ועף באוויר מאה אמה, ויש אומרים ארבע מאות אמה. אמרו לו חכמים: "אין מביאין ראיה מן החרוב".
חזר ואמר להם: "אם הלכה כמותי אמת המים תוכיח" ומיד חזרו המים לאחוריהם, אמרו לו חכמים: "אין מביאין ראיה מאמת המים".
חזר שוב ואמר להם: " אם הלכה כמותי כתלי בית המדרש יוכיחו" ומיד נטו כתלי בית המדרש ליפול, גער בהם ר' יהושע ואמר:" אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה, אתם מה טיבכם?" כלומר, מה אתם מתערבים? – לא נפלו קירות בית המדרש מפני כבודו של ר' יהושע ולא זקפו קומתם מפני כבודו של ר' אליעזר ועד עצם היום הזה עומדים הם בצורה נטויה.
לבסוף, אמר להם ר' אליעזר: "אם הלכה כמותי – מן השמים יוכיחו" – יצאה בת קול ואמרה: "מה לכם אצל ר' אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום", בתגובה לכך, עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: "לא בשמים היא!!" התורה ניתנה לעם ישראל בהר סיני ובה נכתב 'אחרי רבים להטות', ולכן כיוון שחכמים הם הרוב ור' אליעזר יחיד, הלכה כמונו ואין משגיחין בבת קול!!
ממשיכה הגמ': לאחר זמן פגש ר' נתן את אליהו הנביא ושאלו: "מה עשה הקב"ה באותה שעה שהתווכחו חכמי ישראל?" – ענה לו אליהו: "הקב"ה חייך ואמר: 'נצחוני בני נצחוני בני'.
כעת, אומר בעל 'קצות החושן' ניתן יהיה להבין את דברי המדרש התמוהים. כשהקב"ה ברא את העולם באו מלאכי השרת ואמרו לו: "האדם כולו שקר, אל תברא אותו" בדבריהם טענו טענה עצומה. בעוד אלפי שנים כשחכמים ירצו לקבוע את ההלכה ייתכן מאוד שיקבעו הלכה בניגוד לדעה של בית דין של מעלה וכפי שראינו במחלקות ר' אליעזר וחכמים בדבר תנורו של עכנאי, להם כדאי לתת את התורה?! עדיף לא לברוא אותם בכלל!!
מה עשה הקב"ה? זרק את האמת ארצה! בכך אמר למלאכים: "טענתכם צודקת, לכן מעתה אני ואילך האמת תימצא ביד בני האדם, ההלכה תיקבע ע"י העמלים בתורה והם אלה שיחליטו מה האמת ומה התכוונתי לומר, וגם אם לא יפסקו כמוני – אסכים איתם כיוון שהאמת הושלכה אליהם".
נמצא, שהקב"ה זרק את האמת, לא כי לא אהב את תשובתה, אדרבה, רצה שהאמת תהיה עם לומדי התורה ועמליה.
לע"נ ח' ראובן בן סימן טוב הנו' מן רבקה ת.נ.צ.ב.ה.
הרב יוסף אלאשוילי הי"ו מלוד
