שבת חול המועד פסח
בחול המועד פסח אנו עומדים בין תחילת הגאולה לסיומה. יצאנו מצרים בפועל, אך הדרך אל השלמות והחירות האמיתית עוד לפנינו. ימים אלו מלמדים שהגאולה איננה רגע אחד בלבד אלא תהליך מתמשך של תיקון ובנייה. חז"ל מדגישים שביציאת מצרים לא נגאלנו רק משעבוד הגוף אלא גם משעבוד הדעת, לכן התורה מצווה אותנו "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" לא רק בלילה אחד אלא בכל יום. הזיכרון יוצר זהות והזהות מניעה מעשה.
בחול המועד אנו חיים במתח מיוחד, מצד אחד קדושת החג ומצד שני עיסוק בענייני היום יום, זה עצמו מסר עמוק – הקדושה איננה בורחת מן החיים אלא נכנסת לתוכם, יהודי נדרש להאיר גם את המעשה הפשוט באור של אמונה אחריות וערכים. קריעת ים סוף שארעה בימים אלו מלמדת שכאשר האדם צועד קדימה באמונה גם אם הדרך נראית חסומה הקב"ה פותח לו שער. נחשון בן עמינדב לא חיכה לנס הוא נכנס למים ורק אז נבקע הים, כך גם בעבודת השם הצעד האנושי הקטן פותח פתח לסיוע מלמעלה.
החתם סופר מדגיש שיציאת מצרים היא לא רק יציאה פיזית אלא כניסה לעול תורה "שלח את עמי ויעבדוני", החירות האמיתית היא לעבוד את השם כמו שאמר הרב קוק זצ"ל 'עבד השם הוא לבדו חופשי'. ה'מצה' מסמלת פשטות ואמת בלי תפיחה ובלי התנשאות, החמץ רומז לגאווה ולהרחבה מלאכותית ואילו המצה למהות האמיתית של האדם. בחול המועד לאחר שכבר קיימנו את מצוות אכילת המצה בלילה הראשון העבודה היא להפנים את מידת הפשטות והענווה גם בתוך חיי המעשה, ואמנם ישנה מעלה בעבדות עליה כותב הרב קוק (עולת ראיה ס – רסא) מתחיל בגנות ומסיים בשבח כלומר מתחיל בעבדים היינו שאמנם העבדות היא מביאה דברים רעים כמו מידות רעות וצרות וסבל אבל גם העבדות מביאה לאדם הכנעה כלפי הבורא יתברך והשתעבדות למי שראוי להשתעבד להיות עבד השם ממש לבטל את הרצון העצמי והנטייה העצמית בשביל לקבל עלינו את מלכותו יתברך לקבלת עול שמים אמיתית וגם ההכשר לזה נקנה על ידי העבדות.
השהות שלנו במצרים לא היתה מקרית היינו צריכים להיות במצרים וליצור לעצמנו היסטוריה של עבדות כמו שאמר הכתוב "וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' אלוקיך משם" התורה מזכירה את עבדות ישראל במצרים מספר פעמים משום שאדם שזוכר שהיה עבד ההתנהגות שלו היא אחרת.
ונסיים בדברי הרמח"ל במסילת ישרים (פרק ט) ואמנם צריך שידע האדם כי לא למנוחה הוא בעולם הזה אלא לעמול וטורח ולא יתנהג בעצמו אלא מנהג הפועלים העושים מלאכה אצל משכיריהם וכעניין מה שהיה אומר (עירובין סה) 'אגירי דיומא אנן' (שכירי יום אנו) וכדרך יוצאי הצבא במערכותיהם אשר אכילתם בחיפזון ושינתם ארעי ועומדים תמיד מוכנים לעת קרב. ועל זה נאמר (איוב ה) כי אדם לעמל יולד, וכשרגיל עצמו על זה הדרך ימצא העבודה קלה עליו ודאי כיון שלא יחסר בעצמו ההזמנה וההכנה אליה. כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן, שהוא כלל ההרחקה בתכלית מן המנוחות והעידונים. (פרקי אבות)
בברכת פסח כשר ושמח לכל עם ישראל בגאולה השלימה ובריאות טובה ובשורות טובות
ר' יוסף מודזגברישוולי הי"ו מלוד
