פרשת "וירא"
הכנסת אורחים:
אמר רב יהודה אמר רב: "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנאמר: "ויאמר ה' אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך" [שבת קכ"ז א']. מצות הכנסת אורחים היא מצוה נעלה וחשובה , כי באמצעותה אפשר לו לאדם לרחם על הבריות ולעזור להם בשעת צרה ולהמציא להם חסרונם. אברהם אבינו בתור איש החסד, היה היהודי הראשון בעולם שהעלה מדה זו לדרגה נשגבה ומסר נפשו עליה כדי לקיימה בחיים, והכל מתוך אהבה וחיבה, בזריזות ובהתלהבות, ומשמש לכך דוגמא חיה איך עלינו לטפל בבן אדם שזקוק לעזרת הזולת. "ויקם", "וירץ", "וימהר", כך דרכו של המאמין הראשון, בשעה שהוא מגיש את עזרתו לנזקק, עושה זאת בקום ועשה בהתעוררות וברוממות הנפש.ובמידה שאדם מודד בה מודדין לו, אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שעשה אברהם אבינו למלאכי השרת בעצמו, עשה ה' לבניו בעצמו,וכל מה שעשה אברהם אבינו ע"י שליח עשה ה' לבניו ע"י שליח,"ואל הבקר רץ אברהם"-"ורוח נסע מאת ה' " , "ויקח חמאה וחלב" – "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים","והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו"-"הנני עומד לפניך שה על הצור "ואברהם הולך עמם לשלחם" – "וה' הולך לפניהם יומם", "יוקח נא מעט מים"[ע"י שליח] – "והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם"[ב"מ פ"ו ב'].
המרחם על הבריות
חז"ל מספרים לנו ששבתאי בר מרינו אקלע לבבל ובקש מהם סחורה להשתכר למחצית שכר ולא נתנו לו, שאל מהם מזונות ולא נתנו לו, אמר: אנשים אלה מוצאם מערב רב, דכתיב "ונתן לך רחמים",שתרחם על הבריות "כאשר נשבע לאבותיך" – מי שיש לו רחמים הוא מזרעו של אבות [ביצה ל"ב ב' ורש"י]. מספרים על "החפץ חיים" זצ"ל שפעם אחת בליל שבת, כשהיו אורחים מסובים על שולחנו, הזדרז ועשה קידוש והתחיל ",לאכול ורק אז אמר:"שלום עליכם מלאכי השרת כאשר שאלוהו על פשר הדבר הסביר ואמר: האורחים צריכים לאכול אבל המלאכים אינם רעבים ויכולים לחכות קצת, הוא הסתמך בזה על דברי רש"י האומר: "ה' קודש הוא, והיה אומר לה' להמתין לו עד שירוץ ויכניס את האורחים". כך הייתה תפיסתו של אברהם אבינו בקשר לעזרת הזולת , וע"י פעולה זו נתעלה אברהם לדרגה עילאית שמימית אלקית, וזאת אנו רואים על שינוי הלשון: "נצבים עליו,וירץ לקראתם" "והוא עומד עליהם", שבהתחלה היו המלאכים למעלה הימנו, וכשהתחיל בפעולה של ריצה לקראת האורחים כבר הושוה להם, "לקראתם" ובסופו של דבר שהוא מסר נפשו לקיים המצווה בכל ליבו ונפשו, נתעלה ונתרומם על גבי המלאכים, "והוא עומד עליהם".
פרט נוסף על פעולותיו של אברהם אבינו,שכול מה שעשה עשה בהצנע לכת וענוות חן, הוא פונה אל המלאכים בהצעה פשוטה ביותר: "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו" ולבסוף, העניין מסתיים בארוחה של "בן בקר רך וטוב" שלשה פרים היו כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל, ובכך קבע אברהם את דרכי הצדיקים לדורות הבאים להיות "אמור מעט ועשה הרבה" .כך אומרים חכמינו: מנין שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, שכן מצינו באברהם אבינו שאמר למלאכים פת אתם סועדים עמי היום[ולפי גריסה אחרת פת חרבה אתם סועדים עמי], וראה מה עשה אברהם למלאכי השרת שהלך ועשה להם שלשה שוורים ותשע סאין של סולת ויהי רצון שנזכה לחדש ימינו כקדם.
"גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני השכינה"-"אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת".ולהחזיר את עטרת הרחמים ובחסד ליושנה,וה' הטוב יזכנו ויראנו את קיומו של היעוד הנבואי "קומה עזרתה לנו" אמן ואמן. שבת שלום ומבורך.
הרב אברהם מיכאלשוילי הי"ו מלוד
