הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'וילך'

הרב יוחנן מיכאלי בדברי תורה לפרשת 'וילך'

 

'הקהל את האנשים והנשים והטף' וגו' (לא-יב)

כך צומחים גדולי הדור

טף למה באין כדי לתת שכר למביאהם (חגיגה ג)

לכאורה מה ההיגיון שצריך להביא גם את הטף? וכי יש תועלת בהבאתם האם יתכן שהסיבה להבאתם היא שלא מצאו פתרון מעשי עם מי להשאירם בבית? כנראה שזו לא הסיבה ועל כן מפרש רש"י, והטף למה באין? אלא כדי לתן שכר למביאהן, דהיינו יש אחריות להורים בחינוכם של הילדים ועל כן הם מקבלים גם שכר.

דוגמא לחינוך הטף נוכל ללמוד מאימו של רש"י, על אימו של רש"י רבן של ישראל שחולל מהפיכה של ממש בקרב כל העם היהודי, מסופר שמסרה נפשה להחיותו בדרך מיוחדת במינה, על ידי… שגערה בו ואיימה עליו. רש"י נתייתם מאביו בהיותו ילד צעיר, ואימו שלחה אותו ללמוד בישיבתו של גדול הדור רבי יעקב בן יקיר, וכאשר נפרדה ממנו, אמרה לו אימו, 'ראה בני אתה הולך היום ללמוד בישיבתו של גדול הדור, אמרה לו אימו. אם לא תחזור משם כשאתה גדוש בתורה – לא אשמח לראותך… הדברים הללו נחרטו בראשו של רש"י, וגידלו את רש"י להיות רבו המובהק של עם ישראל בכל הדורות, וגם של הדורות הבאים כמו רבינו תם, הרשב"ם ר"י הזקן ועוד. הילד הזה הביא למהפכה שעוד לא הייתה כמותה בעם ישראל, והכל בזכות מסירות נפשה של אימו הצדקנית, שלא חששה לומר מילים כה קשות לבנה היתום, שהרי כל אחד מבין שהדבר לא היה קל להוציא ילד קטן ויתום מן הבית לתקופה כה ארוכה ולדבר אליו דיבורים קשים כגידים? כמה אימהות בישראל היו מסוגלות לעשות כן? אבל אימו של רש"י הבינה שהמשפטים הללו יעשו חריש עמוק בלבו של הילד ויעוררו אותו ללמוד בהתמדה.

כאשר הגיע האדמו"ר מאוזרוב שליט"א לנחם את הגר"י זילברשטיין שליט"א על פטירת אימו ע"ה, הסביר בשם סבו 'האש דת' זצ"ל מדוע מקדימים להזכיר בראש השנה את זכות האימהות על ידי קריאתה ביום הראשון של פרשת שרה אמנו, ורק בקריאה של יום שני מזכירים זכות האבות על ידי העקידה? וכך אמר 'האש דת' כשהילדים נופלים הרי שהאבות רק מרימים אותם ומסייעים להם לקום על רגליהם. אבל האימהות במעשיהן ובדרך חינוכם הטהור גורמות שהילדים לא יפלו בכלל ולכן זכותן גדולה יותר, כך מחנכים את הטף.

על מנת לחדד את הדברים בחשיבות חינוך הילדים, נלמד זאת ממצוות פדיון הבן, הכהן כאשר הוא לקוח את הילד הוא שואל את אביו, 'בנך זה בכור הוא? והאב עונה כן.

הכהן שואל במאי בעי טפי? (במה רצונך יותר?) בבנך בכורך או בחמשה סלעים? אתה מחויב לפדותו בהן? והאב עונה 'בני בכורי', לכאורה תמוהה שאלת הכהן, וכי יש ספק במה יעדיף האב? האם חמשה סלעים שמחויב האב לפדותו ימנעו ממנו לקחת את בנו? ודאי  שלא, אם כן מה כוונת הכהן בשאלתו במה אתה בוחר?

מסביר זאת בצורה נפלאה הרב ישראל לוגסי שליט"א, שכוונת הכהן בשאלתו היא לא רק דוקא לרגע זה, במה אתה בוחר עכשיו בתינוק או בממון. אלא כל שאלתו של הכהן היא על 'אורח חייו של הילד' אתה האבא במה אתה בוחר? בממון או בחינוכו של הילד? זו שאלת השאלות! פעמים רבות שבגלל ממון תצטרך להשקיע שעות נוספות של עבודה ביום אך יהיה זה על חשבונם של הילדים.

הממון הוא מלווה את האדם לאורך כל ימיו ופעמים רבות נתקל האדם בהתנגשות בין רצונו לעסוק בחינוכו של ילדו לבין יצרו המפתהו להשקיע כל זמנו ומרצו באהבת הממון.

כאן בא הכהן להדליק נורה אדומה לאב: דע לך כי התינוק הזה עודנו רך בשנים, עדיין הוא לא טעם טעם של חטא, אתה האב, ואת האם אחראים לגידולו ולחינוכו ואסור שהממון יהיה בעדיפות ראשונה על חינוכו. זאת כוונת הכהן בשאלתו במה בעי טפי? במה אתה בוחר? איך אתה רוצה לחנך את ילדך? כיצד אתה רוצה שדמותך תיחרט בזיכרונו של הילד כשיגדל? הרי מרבית חינוכו של הילד הוא קולט בביתו כאשר הוא רואה את האב והאם מוסרים את נפשם על חינוך הילדים או על מותרות.

"ישמע חכם ויוסף לקח".

הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*