הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'

הרב יוסף יצחק מירילאשוילי בדברי תורה לפרשת 'ויקהל פקודי'

פרשת "ויקהל פקודי"

ששת ימים תעשה מלאכה

בראשית פרשת ויקהל מספרת לנו התורה, שמשה רבנו הקהיל את עם ישראל ואמר: "ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה'",  חז"ל מלמדים אותנו [אבות דרבי נתן יא] מהפסוק הזה שלא רק שמירת שבת היא מצווה, אלא גם העבודה בששת ימי המעשה זו מצווה ובלשונם  "כשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של שבת, כך נצטוו על המלאכה" כיוון שהמלאכה נעשית על פי התורה והמצווה ולשם שמים, גם היא נקראת עבודת ה'.

 

אומנם מהפסוק הזה אנו למדים כיצד אדם צריך להתייחס לעבודה בששת ימי המעשה. אם התורה הייתה אומרת לנו תעשה היינו מבינים שהאדם צריך להכניס את עצמו בתוך המלאכה ולעשות אותו בכל כוחו, אבל התורה אומרת: "ששת ימים תיעשה מלאכה" המשמעות של הדבר הוא שזה נעשה מאליו, מבלי שאדם יצטרך להשקיע בזה את כל כוחותיו.

 

מכאן שהתורה מלמדת אותנו, נכון שאדם צריך לעבוד בששת ימי המעשה וזו אפי' מצוה, אבל לא צריך להשקיע בזה את כל הראש ואת כל הנפש, יהודי צריך לדעת שהמלאכה זה לא תכלית החיים, זה אמצעי לפרנסה אבל החיים האמיתיים הם חיי הרוח לימוד תורה, תפילה, והתעסקות במצוות ובמעשים טובים.

אנו רואים ענין זה גם בתהילים [קכ"ח –ב] "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" דוד המלך מדגיש לנו "יגיע כפיך" רק את הידיים, הכפיים, צריך להשקיע בעסק ובמלאכה, אבל את הראש ואת הנפש, צריך להשקיע בתורה ובתפילה ובמעשים טובים.

 

יכול לשאול השואל "הרי אם לא אשקיע את כולי ואת מירצי בעסק, איך אוכל להרוויח ולהתפרנס? על כך משיבים לו שצריכים אמונה בהקב"ה, יהודי צריך לדעת שהפרנסה באה מה' יתברך, תפקידו של האדם להכין כלי, אבל מי שקובע אם ירוויח מהעבודה וכמה ירוויח זה – ה'.

כאשר יהודי עובד בששת ימי המעשה עפ"י הדרכת התורה, גם השבת שלו שונה, אין לו קושי להפנות את כוחות הנפש לעניינים של קדושה ואין הוא חושב ומהרהר כל הזמן בעסקי החולין שלו, כך יש לו חיים יהודים אמיתיים, גם בימי החול ועל אחת כמה וכמה בימי השבת.

 

מסופר על החפץ חיים שפעם הגיע לעיר אחת ושמע שיש שם יהודי בעל בית חרושת שמעסיק פועלים יהודים ביום השבת. נכנס אליו החפץ חיים ודיבר עימו שיפסיק את העבודה בשבת, ענה לו בעל בית החרושת, אני מרוויח בכל יום ארבעת אלפים רובל, וכי רוצה אתה שאפסיד בגלל השבת סכום כל כך גבוה, ענה לו החפץ חיים, שהוא אינו צודק כלל בחשבונו, ואם תמשיך לחלל את השבת אתה עלול להפסיד את כל בית החרושת והביא לו את הפסוק: "ששת ימים תיעשה מלאכה", בזכות המשך הפסוק: "וביום השביעי יהיה לכם קודש", שבזכות השבת יהיה לך ברכה בכל ימי המעשה. לשמע הדברים ענה לו האיש בלעג: מה הרבי חושב שפסוק בתורה יעמיד את בית החרושת שלי ללא עבודה עשרים וארבע שעות בכל שבוע?

 

זמן קצר אחר השיחה שהיתה בין החפץ חיים לבין בעל בית החרושת, נכנסו הבולשביקים לרוסיה, ובן שאר העוולותיהם שם, החרימו את כל בתי החרושת שהיו בבעלותיו של אותו האיש, הוא עצמו הצליח בדרך נס לברוח בעירום ובחוסר כל ולהינצל ממוות. בראותו את אשר עבר עליו נזכר בדברי החפץ חיים ומיד שלה לו מכתב הודיה ואמר: עכשיו אני רואה שדברי כבודו צודקים ואמיתיים, אכן יש בכוחו של פסוק בחומש לשתק את בית החרושת.

הרב יוסף יצחק מרילאשוילי הי"ו מחולון.

 

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*