פרשת "ויקרא"
בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל
התורה מלדמת אותנו שאדם שעושה עבירה מביא קרבן ומתכפר לו, אבל אנו צריכים להבין, איך יתכן שאדם עשה עבירה וע"י הבאת הקרבן יכופר לו אותו עוון, וכי חלילה זה שוחד או דורון לפני בורא עולם, כמו עבד שמורד ברבו שמביא לו דורון לכפר על חטאו ופשעו? ועוד, ה' הוא דבר רוחני ואינו גוף וגשמי, וא"כ מה שייך אצלו דבר מאכל, וא"כ צריך להבין איך זה מתכפר על מעשינו? אלא צריך להסביר כשאדם מביא קרבן כדי לעורר בלבו שלו בשעה שחטא ומרד בהקב"ה, עד כמה חטאו גדול והוא צפוי לעונש על מעשיו, ובכל זאת ה' ברחמיו אומר לנו, אם חטאנו נעשה תשובה ונביא קרבן ויעשה בבהמה 4 מיתות בית דין.
והאדם יתבונן שכל מה שעושים לבהמה היו צריכים לעשות לאדם והקרבן נפש בנפש. וכ"ז חסד גדול כי ה' לא חפץ במיתת הרשע, כי אם בשובו מדרכו הרעה וחיה, וכשאדם רואה איך מבצעים 4 מיתות בית דין מפילים אותה לארץ זה כנגד 'סקילה' ואח"כ שוחטים אותה זה 'הרג' ובשעה שאוחזים בגרגרתה בכוח זה 'חנק' ובהמשך שורפים אתה במזבח שזה כנגד 'שריפה'.
"ויקרא אל משה" וכו' לכאורה, למה כתוב א' זעירא (קטנה)? מפני שה' קרא למשה רבינו שיכנס לאוהל מועד ומתוך ענוותנותו של משה רבינו אמר אין אני ראוי למעלה זו ותמיד ברח מן הכבוד, כמו שראינו בפרשת "שמות" בשעה שרצה ה' לשולחו להוציא את בנ"י ממצרים הנמיך עצמו ואמר: "מי אנכי כי אלך אל פרעה" ולא החשיב עצמו לכלום, שכן זו שכרם של כל אלו הבורחים מפני השררה ולבסוף השררה רודפתם ומשיגתם בעל כורחם.
ידוע הסיפור, שיהודי אחד בא לרב ואמר לו: הרי כתוב "בפרקי אבות" כל הבורח מן הכבוד, הכבוד רודף אחריו" ואני בורח מפניו והוא לא רודף אותי? ענה לו הרב: מה אתה עושה לשם כך? ענה היהודי: שמדי פעם אני מסתכל לאחור ולצדדים איפה הוא הכבוד, א"כ אמר לו הרב: אתה מחפש הכבוד הגדול שאני מכיר ולכן הוא בורח ממך.
ועוד טעם על ענין א' זעירא, מכיון שהילדים הקטנים מתחילים בלימוד התורה דוקא בספר ויקרא ששם מדובר בעניני הקרבנות שהם נעשים בתכלית הטהרה ובלי שמץ של טומאה, ולכן יבאו הקטנים שהם טהורים מעוון ויתעסקו בטהורים, שהם הקרבנות. וחביב בעיני הקב"ה לימודם כאילו הם בבית המקדש ומביאים קרבנות ולאו דוקא בקטנים, אלא הלימוד של גדולים ושקוראים בפרשת הקרבנות כמאמר חז"ל: 'כל הקורא פרשת עולה כאילו הקריב עולה', וכן כל הקרבנות.
ולסיום, אנו נכנסים לחודש כולו מקודש לחג החירות והפסח, ולא בכדי, לא אומרים תחנון כל חודש ניסן שרוב החודש שמחה י"ב ימים של הקרבת הנשיאים ושבעה ימי חג המצות.
ולימדונו חז"ל שאנו עסוקים בהכנות וצורכי חג הפסח – אין לאדם זמן לעשות עבירות.
נברך את כל בית ישראל בברכת חג פסח כשר ושמח ונזכה לגאולה פרטית וכללית כל אחד מאיתנו ונזכה לאכול מן הפסחים בבנין בית המקדש אמן.
הרב גרשון בוטראשוילי הי"ו אשדוד
