מקץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ וחנוכה'
פרשת מקץ וחנוכה בתפילת 'ועל הניסים' אומרים: "ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם". מדוע אין פותחים בתיאור ישועת ישראל בפועל – "רבת את ריבם"? מה המשמעות הטמונה באמירה שהקב"ה
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ עניינה של מצות מילה: במגילת אנטיוכוס מובא שמלכות יון הרשעה רצו לבטל את עם ישראל מג' מצוות חשובות: שבת, ראש חודש, וברית מילה. במאמר שלפנינו נברר בס"ד מהי
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ 'ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי עליך לאמור תשמע חלום לפתור אותו, ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלוקים יענה את שלום פרעה'
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ' וחנוכה
פרשת מקץ וחנוכה חנוכה קשור בנס פך השמן, שעניינו מציאת כמות קטנה של שמן, שהייתה אמורה להספיק ליום בעירה אחד, ובפועל הספיק השמן לשמונה ימים. מציאת פך השמן היא מרכיב
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ". הפעם אציג חידוש שהתחדש לי בשנת תשע"ט, לפני
הרב מאיר מושיאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף, וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ". הפעם אציג חידוש שהתחדש לי בשנת תשע"ט, לפני
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ מהותה של חכמת יון: בחג החנוכה אותו סיימנו ממש עכשיו הרוח נצחה את החומר. האימפריה היונית על כל גודלה ועוצמתה, הובסה על ידי חלשים ומועטים ובעיקר טהורים. במסגרת
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ פרשת מקץ נקראת תמיד בימי חנוכה, וכתב השלטי גיבורים על המרדכי במסכת שבת דף עט. רמז לדבר, תיבת "שנתים" ראשי תיבות שמאל נר תדליק ימין מזוזה. ובא לרמוז
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" שנתיים רמז לחנוכה שמאל נר תדליק ימין מזוזה. 'אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו' (תהילים מ) זה יוסף, ולא פנה אל רהבים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ חנוכה ופורים הם ימים טובים שתיקנו חז"ל, אך יש ביניהם הבדל בולט בתהליך ייסוד החג: פורים נקבע מייד אחרי המלחמה, שהייתה בי"ג באדר, וכבר למחרת, "בְּאַרְבָּעָה-עָשָׂר בּוֹ", נחו,
