מקץ
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ מהותה של חכמת יון: בחג החנוכה אותו סיימנו ממש עכשיו הרוח נצחה את החומר. האימפריה היונית על כל גודלה ועוצמתה, הובסה על ידי חלשים ומועטים ובעיקר טהורים. במסגרת
הרב רפאל טטרוא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ פרשת מקץ נקראת תמיד בימי חנוכה, וכתב השלטי גיבורים על המרדכי במסכת שבת דף עט. רמז לדבר, תיבת "שנתים" ראשי תיבות שמאל נר תדליק ימין מזוזה. ובא לרמוז
הרב גבריאל מירלא בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם" שנתיים רמז לחנוכה שמאל נר תדליק ימין מזוזה. 'אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו' (תהילים מ) זה יוסף, ולא פנה אל רהבים
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ חנוכה ופורים הם ימים טובים שתיקנו חז"ל, אך יש ביניהם הבדל בולט בתהליך ייסוד החג: פורים נקבע מייד אחרי המלחמה, שהייתה בי"ג באדר, וכבר למחרת, "בְּאַרְבָּעָה-עָשָׂר בּוֹ", נחו,
הרב יעקב בטוניאשוילי בדברי תורה לפרשת 'מקץ' ו'חנוכה'
פרשת מקץ וחנוכה מקץ – חנוכה "ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלוקים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך" מובא בחז"ל במסכת עירובין (דף י'ג) 'כל הבורח מן
שיחה של הרב מלובביץ לפרשת 'מקץ'
חנוכה ומקץ נרות חנוכה מייצגים את האור הרוחני בחייו של היהודי, המגולם בפסוק (משלי ו,כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". כתבי חסידות תוהים לפשר התוספת של
הרב מיכאל מירון בדברי תורה לפרשת 'מקץ' ו'חנוכה'
פרשת 'מקץ' ו'חנוכה' ימי החנוכה דהיום כאז: ימי החנוכה הינם ימים של אור מעצם מהותם, אור שמאיר את בתי ישראל איש איש כפי מדרגתו והשגתו. ננסה מעט להבין את משמעותו
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ האור הוא המוטיב המרכזי של חנוכה. התכונה הבולטת באור היא התפשטותו במרחב. אין צורך באור גדול דווקא, כדוגמת מדורה או אבוקה, אלא גם אור קטן משפיע על סביבתו,
הרב אליהו מירילאשולי בדברי תורה לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים" בפרשת השבוע אנו קוראים על יציאתו של יוסף הצדיק מבית האסורים ע"י פתרון חלומו של פרעה. ולאחר פתרון
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'מקץ'
פרשת מקץ יש כמה וכמה מצוות הקשורות בהדלקת נרות – נרות המקדש, נרות שבת ועוד. אולם בכל המצוות הללו, הדלקת הנרות אינה אלא אמצעי להשגת מטרה אחרת: מטרת נרות המקדש
