שיחה של הרבי מלובביץ
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויחי'
פרשת ויחי על הפסוק "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף, וַיֹּאמֶר: מִי אֵלֶּה?", מפרש רש"י: "ביקש לברכם, ונסתלקה שכינה ממנו… מהיכן יצאו אלו שאינן ראויין לברכה?". דברי רש"י דורשים הסבר: מה
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויגש'
פרשת ויגש כאשר אחֵי יוסף ירדו למצרים, דיבר איתם יוסף קשות, האשים אותם בריגול, והשיא היה בהטמנת הגביע באמתחת בנימין ודרישתו של יוסף שבנימין יישאר במצרים ויהיה לו לעבד. הזוהר
שיחה של הרב מלובביץ לפרשת 'מקץ'
חנוכה ומקץ נרות חנוכה מייצגים את האור הרוחני בחייו של היהודי, המגולם בפסוק (משלי ו,כג): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר, וְדֶרֶךְ חַיִּים תּוֹכְחוֹת מוּסָר". כתבי חסידות תוהים לפשר התוספת של
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישב'
פרשת וישב בשעה שהלך יוסף בשליחותו של יעקב אביו לראות את שלום אחיו ואת שלום הצאן, מתארת הפרשה: "וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ, וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר, מַה תְּבַקֵּשׁ". רש"י מעתיק
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וישלח'
פרשת וישלח על הפסוק "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֱלֹקֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹקֵי אָבִי יִצְחָק, ה' הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ" מביא הזוהר בפרשתנו את דרשת רבי יוסי: "תפילתם של כל
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'תולדות'
פרשת תולדות פרשתנו עוסקת בהרחבה ביעקב ועשיו ובמעשיהם השונים תכלית שינוי זה מזה. יתרה מזו, שניהם מיוצגים אף בשמה של הפרשה כולה, תולדות, כפי שרש"י מבהיר בפירושו הראשון לפרשה, על
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'ויצא'
פרשת ויצא כאשר השיג לבן את יעקב אחרי המרדף אחריו, הוא טען כלפיו: "וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ, לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי?". השימוש בתורה בכפל לשון לא
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'חיי שרה'
פרשת חיי שרה במשא ומתן שניהל אברהם עם בני חת על קניית מערת המכפלה הקדים ואמר: "גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם, תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". מפרש רש"י:
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'וירא'
פרשת וירא בתחילת הפרשה מתוארת הכנסת האורחים של אברהם אבינו. למרות גילו המופלג והמילה שעבר אך לפני שלושה ימים ציפה לאורחים: "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וכדברי רש"י: "לראות
שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'לך לך'
פרשת לך לך בציווי לאברהם אבינו אומר הקב"ה: "לֶךְ-לְךָ". מדוע לא הסתפק ב"לך" בלבד? מסביר רש"י: "לְךָ" הכוונה "להנאתך ולטובתך". ההנאה והטובה שיתקבלו מההליכה הן "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וַאֲבָרֶכְךָ, וַאֲגַדְּלָה
