אנחנו יודעים שחג הפסח, או כמו שקראנו לו בגאורגיה "פחקיס קווירי", מתקרב במהירות ויחול בעוד כשבועיים. יש לנו בית גדול, ורצינו לדעת היכן עלינו לנקות בעיקר, או מהו סדר העדיפות בניקיון הבית מחמץ לקראת חג הפסח הבא עלינו לטובה. תודה מראש!
"שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם", "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים, וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". בשני פסוקים אלו מקופלת כל 'עבודת הפרך' שלקחנו על עצמנו כהכנה לחג הפסח, ושאצל חלקנו מתחילה כבר במוצאי ט"ו בשבט. המטרה: להיכנס לחג הפסח כאשר אין ברשותנו, בנמצא או בנראה, ולו פירור אחד של חמץ.
מבחינת החובה ההלכתית, יש לנקות את הבית כולו מחמץ (לא אבק, חמץ…) כך שלא יהיה בהישג יד ובבעלותנו, ולדאוג שגם ילד קטן לא יוכל למצוא חמץ נסתר במהלך החג. את מה שנשאר ניתן לרכז במקום סגור, ולמכור לגוי בתהליך "מכירת חמץ" אצל הרב, על כך ייכתב בנפרד. במדינת גאורגיה, שם הייתה הרצפה עשויה עץ, הקפידו אמותינו לגרד אף את הרצפה, שלא יישארו עליה שאריות חמץ שנפלו במהלך השנה החולפת.
להלן כמה נקודות חשובות לגבי הניקיון לפסח:
א. ראשית יש להתחיל בניקיון המקומות שיש בהם ריכוז של חמץ. לא מדובר רק במטבח ובפינת האוכל, שברור שיש לנקותם מחמץ, אלא גם במקומות שאנו נוטים לחשוב שאין בהם חמץ גמור, כגון מאחורי המיטות או בחריצי הספה. במיוחד אמורים הדברים בבתים בהם ישנם ברוך ה' ילדים קטנים שדרכם להסתובב עם האוכל ולהניחו במקומות שונים. יש להוציא את המיטות ולהרים את הארגזים ולנקות מקומות אלה מחמץ.
ב. ארונות ששומרים בהם כלים או צרכי הבית, ונשאר שם הרבה חמץ שקשה עלינו לנקותו ולא נספיק לעשות זאת לפני פסח, יש למכרם לגוי כפי שהורו הפוסקים. כמו שהמפעל לא זורק את חמצו אלא מוכר אותו לפני ערב פסח אצל רב הקהילה על-ידי נתינת קניין, והרבנות המקומית מוכרת אותו לגוי בערב פסח, גם ארונות אלה יש לסגור, ולמכור את כל תכולתם במכירת חמץ. במיוחד יש לשים לב שלא להשאיר בבית או בחנות וויסקי או וודקה שהם חמץ גמור. אין להשאירם בוויטרינה אלא להעבירם לארון מסוים ולסגור אחריהם סגירה עם מנעול, או סרט דבק. כמובן, אין לפתוח ארונות אלה כלל בכל ימי הפסח.
ג. ארגזים או צעצועים שילדים משחקים בהם, נכון לשטוף חזק עם חומר ניקוי, כיון שפעמים רבות נדבק בהם חמץ שהיה חם או רטוב. בכלל, ארגזים, ארונות ומשחקים שילדים נגישים אליהם, נמצאים בדרגת חשיבות עליונה ויש לנקותם ולבדקם מחמץ.
ד. במקפיאים, הן אלה הנפרדים ובוודאי אלה הנמצאים מעל או מתחת המקרר, עשויות להימצא פעמים רבות שאריות של סויה, ושאריות בשר מעובד או עופות שאינם כשרים לפסח. אם ניתן לסיים ולאכלם לפני החג, מה טוב. אך אם יש לשמרם בהקפאה עד לאחר הפסח, יש להוציאם מהמקפיא, לעטפם היטב בכיסוי ולהכניסם למקפיא לאחר שנוקה, בצורה כזו שלא ניתן יהיה להשתמש בהם בחג. כמובן שאם יש חמץ ממש (כמו בורקסים קפואים וכדו'), יש לכלול אותם במכירת החמץ כדי שלא יהיו שייכים לנו במהלך החג, ויש לכסותם היטב בשני כיסויים, כך שלא ייראו בפסח ויהיה ברור שאין לנגוע בהם.
ה. אין חובה לבדוק כל ספר וספר בבית שמא יש בו חמץ. יש שהורו לנער את כל הספרים ניעור קל שמא למד בהם בעת שהיו פירורים על בגדו או בידיו. אבל ספרים או ברכונים של 'ברכת המזון' שמונחים תמיד על השולחן בעת שאוכלים, או כאלה שידוע לו בוודאות כי קרא בהם בעת שאכל, עדיף לאכסנם עם מוצרי החמץ בצורה מכובדת ולא לנגוע בהם בכל ימי החג.
ו. לפני שקונים מצרכים לפסח, כגון: עופות, דגים, בשר או כל מזון אחר, יש לוודא שמקום המכירה – החנות – נקי מחמץ. גם כאשר מביאים את המוצרים הביתה, יש להניחם אך ורק במקום שנקי לחלוטין מחמץ. רבים נוהגים להניח נייר עטיפה במגירות ובמקרר ובכל מקומות האחסון ורק עליו מניחים את מצרכי הפסח. זאת כמובן לאחר שניקו מחמץ את מקום האחסון.
ז. מקומות שקשה טכנית להגיע אליהם (מסילות של חלונות שייתכן ונמצא שם חמץ, חריצים ברצפות שלא ניתן להגיע לעומקם וכדומה) ניתן לשפוך מעליהם חומר ניקוי חריף (אקונומיקה, למשל), וכך הופכים את החמץ שאולי נמצא שם להיות 'אינו ראוי לאכילת כלב' ואין צורך "לחפור" עוד ולהוציאו.
