פרשת 'קדושים'
"קדושים תהיו וגו'" [יט-ב]
שאלה נפוצה : היכן כתוב בתורה שזה אסור?
ציווי התורה "קדושים תהיו" מלמדנו כי עלינו לעשות סייגים וגדרות במעשינו היומיומים, בתורה ישנן תרי"ג מצוות בהן נאמר מה מותר ומה אסור, אך שבעים פנים לתורה ולא תמיד ניתן לומר על הנהגה מסוימת שאסורה, שאכן היא נכתבה בתורה,
לא בכדי נתנה לנו התורה את הציווי "קדושים תהיו",ירדה תורה לסוף דעתו של אדם המתלבט כיצד לנהוג במקרים מסויימים כאשר הדבר לא ניכתב במפורש, יש הנהגות של בן תורה, ומאידך יש הנהגות של "בעלי בתים", יש הנהגות של ראשי ישיבות ויש סתם "עמך", כל אחד חייב ללמוד מהי ההנהגה הראויה לו.
אין פלא, שאנו רואים חומרות מסויימות שלקחו על עצמם דווקא גדולי תורה, שמצבם הרוחני ומדרגתם גבוהה מאוד, אך דווקא הם עצמם ידעו לעשות סייגים וגדרות על מנת לא להיכשל בכל מיני איסורים , ולעומתם דווקא אלו שאינם חזקים כל כך מבחינה רוחנית דווקא הם מוצאים לעצמם כל מיני היתרים בנסיבות שונות, וכאשר מעירים להם ומתריעים בפניהם, נשמעת התשובה:"תוכיח לי שזה כתוב בתורה,תראה לי שזה אסור" על כן ירדה התורה לסוף דעתו של האדם וכתבה הוכחה אחת לכל השאלות והתהיות:"קדושים תהיו".
המשורר האלוקי רבי ישאל נג'ארה זצ"ל [מחבר הפיוט "יה ריבון עלם ועלמיא"] ישב על שולחנו, שולחן השבת, וזימר שירות ערבות לריבון העולמים, והאר"י הקדוש זצ"ל היה יושב בביתו ומתענג על זימרתו של רבי ישראל זהו כוחה של רוח הקודש, לראות ולשמוע ממרחקים. לפתע פנה האר"י הקדוש לתלמידו ואמר לו: מהר, לך לביתו של רבי ישראל ואמור לו שהמלאכים והשרפים שהתאספו והתקבצו לשמוע את זימרתו הקדושה, עזבו את ביתו וחזרו למקומם מאחר ובליל קיץ חם, ובחמימות רגשותיו הסיר רבי ישראל את גלימתו וחפה את שרווליו.
היכן נכתב במפורש בתורה או בספרים הקדושים שאסור לשבת בשולחן שבת בשרוולים חפותים ואף בלבוש פחות מזה? אכן לא נכתב במפורש, אך האר"י ז"ל הקדוש הבין ברוח קדשו שאצל רבי ישראל נג'ארה אי אפשר להישאר בשרוולים קצרים! אי אפשר שכך יאזינו מלאכים מעלה לשירתו, מאדם ברמתו נדרשת התעלות גם כאשר חם מאוד.
אברך בן תורה, שזכה להקים בית מפואר, ובניו מתחנכים בישיבות הקדושות סיפר: בתקופת החופשה "בבין הזמנים" הגיעו לביתינו חברים של בננו, בחור חמד כדי "לאסוף אותו" [איזה ביטוי] הבן בא ואמר "אבא אנחנו יוצאים"! יוצאים לאן? אבא חייב לדעת להיכן ילדיו הולכים "לפיצריה" האב היה המום: "פיצריה"? "הו זה כשר למהדרין!"
ואז סיפר האב נזכרתי בסיפור:אישה אחת המליחה בשר, המגש גלש מידיה, וחתיכות הבשר נפלו אל הביוב, נחרדה האשה, ורצה אל הרב כדי לשאול שאלה:"רבי הבשר כשר או טרפה?" אמר לי הרב "מה אומר לך? הבשר כשר אבל מסריח…" נכון הפיצריה כשרה למהדרין אבל… אין זה מקום לבחורי ישיבה! יש בחז"ל מושג של "יושבי קרנות" שבחורי הישיבה מהווים את הקוטב המנוגד להם כפי שנאמר בתפילה שקודם הלימוד:"מודה אני לפניך ה' אלוקי ,ששמת חלקי מיושבי בית המדרש,ולא שמת חלקי מיושבי קרנות" [ברכות יז.] כשם שאי אפשר לאחד את הצפון והדרום, אי אפשר לאחד את יושבי בית המדרש עם יושבי קרנות.
והיכן כתוב שזה אסור? זה כתוב בתורה ! לדברי הרמב"ן, זו מצוות עשה מדאורייתא "קדושים תהיו" קדוש פירושו נבדל, מסוייג, מורם מעם, קדושים תהיו, מרוחקים תהיו ממה? לא רק ממה שאסור, אלא גם ממה שמותר, מותר לאכול אבל אין זה היתר לזלזל, מותר לשיח שיחת רעים אבל אין זה היתר להיות מיושבי קרנות, אין צורך לשאול על כל דבר, היכן כתוב שזה אסור? לרמב"ן ז"ל יש הגדרה נפלאה:שלא יהיה "נבל ברשות התורה" לא זו בלבד אלא שעל בני תורה מוטלת חובה כפולה ומכופלת, עליהם לזכור, שנושאים אליהם עינים, כשם שכל אדם דתי מייצג את הדת בעיני מי שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה, כך כל בן ישיבה מייצג את עולם התורה, ואם כן, רובצת על כתיפיו חובת קידוש שם שמיים ברבים, ואחריות חילולו, חלילה, שכן אחד האמוראים אמר:מהי הדוגמא לחילול השם כגון אני, אם יראוני הולך ארבע אמות בלי תורה ובלי תפילין, מצפים מאתנו לנורמת התנהגות מסויימת הבה נקדש שם שמיים בכל הליכותנו!
הרב יוחנן מיכאלי הי"ו מלוד.
