פרשת "תרומה"
בפרשתנו מובא הציווי למשה וישראל "ויקחו לי ,תרומה ..זהב כסף ונחושת" ודורשים ע"ז חז"ל שכאן הכוונה על שלושה סוגים שונים של אנשים התורמים לצדקה. הראשון התורם בדרגת זהבשזה בר"ת זה הנותן בריא.זוהי דרגת הצדיק שגם שכשאצלו הכל תקין ובריא הוא נותן צדקה.דרגה שניה היא כסף בר"ת כשיש סכנת פחד שזו דרגת הבינוני שפותח את ידו רק כשמריח איזושהי סכנה.והדרגה השלישית היא דרגת הנחושת שזה בר"ת נתינת חולה שאמר תנו, שזו הדרגה הכי נמוכה שמורה על האדם שפותח את ידו רק כשהוא ממש על ערש דווי וכבר חולה. וכפי שבטבע המתכות הזהב יקר יותר ולאחריו הכסף ולבסוף הנחושת, כך הם בנפש האדם יש אדם שהוא זהב ויש שהוא כסף ויש שהוא רק נחושת.
שואל ע"כ הרבי מליובאוויטש זיע"א: מילא שני הדרגות הראשונות זהב וכסף שניהם מתכות חשובות ומסמלות שני דרגות של אנשים במצב טוב.לכן מובן מדוע צריך להביאם למשכן. אך מה למתכת פשוטה כמו הנחושת למשכן העדות? לשם מה היו צריכים להשתמש במקום שבא לתת ביטוי לפאר וגדולה במתכת פשוטה כמו הנחושת?
עונה ע"כ הרבי ומבאר לנו יסוד גדול על הקשר של הקב"ה עם בנ"י וכן על ההסתכלות על כל יהודי: במשכנו של הקב"ה יש מקום לא רק למתכות ולאנשים כמו הזהב והכסף אלא גם למתכת כמו הנחושת יש מקום!! גם היא תורמת!! גם אנשים המסמלים את מצב הנחושת גם להם יש להם חלק במשכנו של הקב"ה כיוון שהמשכן לא יהיה שלם ללא השתתפות של כל רובדי העם.
הסבר זה רואים אנו גם בארון הקודש. ששואלים חז"ל מה היה בתוך ארון הקודש? ועונים "לוחות ושברי לוחות" דהיינו הלוחות השניות השלימות שקיבל משה רבנו לאחר הכפרה על העגל,וכן היו שם השברים של הלוחות הראשונות ששיבר משה. ולכאורה שואל הרבי לשם מה היה צריך את שברי הלוחות הראשונות בארון הקודש? הרי יש את הלוחות השלימות? אלא מבאר הרבי שהלוחות השלימות מסמלות את החלק בבני ישראל שהם במצב של שלמים רצויים כלפי הקב"ה. ואילו שברי הלוחות מסמלות את החלק בבני ישראל שהם במצב הלא רצוי אלה שבדרגת שבורים את אותם אלה שהם במצב לא שלם וא"כ חז"ל באים ומלמדים אותנו שגם לאנשים אלה יש מקום בתוך ארון הקודש המקום הכי קדוש במשכן, כיוון שלא ידח ממנו נידח.
אותו ענין מביא הרבי בביאור על המובא ברש"י בפרשת בא. לפני מכת בכורות אומר הקב"ה למשה (יב יג) "ולא יהיה בכם נגף" – ואומר רש"י: 'אפי' שהיה ישראל בביתו של מצרי ילקה כמותו? ת"ל ולא יהיה בכם נגף'- עכ"ל. ז"א שהקב"ה מבטיח שאפי' ישנו יהודי בבית המצרי, המצרי יפגע ולא היהודי. תמה ע"כ הרבי (לקו"ש בא) הרי זה לא מובן, עם ישראל עומד לאחר תשע מכות איומות ולפני המכה העשירית ועדיין ישנו יהודי שמסתובב בבית של מצרי ומתנהג כמצרי כל תשעת המכות שהיו לפנ"כ לא הזיזו אצלו כלום, ועכ"ז הקב"ה אומר לא אפגע ולא יהיה בכם נגף אפילו שהוא כנחושת אפילו שהוא שברי לוחות עכ"ז ולא יהיה בכם נגף.גם הוא זכאי להינצל וגם הוא נכלל בתוך העם שאמר עליהם והייתם לי עם סגולה.
ויה"ר שע"י שנלמד זכות על כל יהודי באשר הוא נזכה לגאולה השלימה אכי"ר.
הרב בן ציון באטשווילי הי"ו – קרית מלאכי
