פרשת חוקת
מותה של מרים גרם להיעלמות באר המים הפלאית ששירתה את בני ישראל במדבר. הצמא עורר את תלונות העם: "וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה, לֹא מְקוֹם זֶרַע, וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן, וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת". אפשר להבין מדוע לא הסתפקו בני ישראל באמירה שהמדבר אינו "מקום זרע", והוסיפו שאין בו "תאנה וגפן ורימון". "זרע" הכוונה לדגנים, שמהם מייצרים לחם, החיוני לקיום האדם, ו"תאנה וגפן ורימון" הם פירות המענגים את האדם. בני ישראל קבלו אפוא על חסרונם של שני הסוגים. אבל מדוע לא התלוננו גם על העדר "זית שמן ודבש", שאף הם כלולים בשבעת המינים שהובטחו להם?!
הבנת העניין נעוצה בפרשת המרגלים. משה ציווה אותם "ולקחתם מפרי הארץ", כדי להמחיש לבני ישראל את מעלתה. ואכן, המרגלים חזרו והביאו עמם ענבים, תאנה ורימון, באומרם: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא וזה פרייה". מהפירות ניכר שהארץ משובחת. מדוע הביאו את הפירות האלה דווקא? מפני שהם נדרשו להביא פירות שיעוררו את התפעלותם של אחיהם במדבר, פירות שלא היו בהישג ידם. ענבים, רימונים ותאנים היו פירות שאינם קיימים במדבר, ולכן המרגלים הביאו אותם.
הסוגים האחרים משבעת המינים לא הרשימו את בני ישראל, ולכן המרגלים לא הביאו דוגמאות מהם. חיטה ושעורה היו להם בשפע במצרים – עוד בתקופת הרעב הגדול באו מכל הארצות לקנות תבואה במצרים. לכן לא הייתה סיבה להביא דוגמאות של חיטה ושעורה מארץ ישראל. גם זיתים לא הביאו המרגלים, מפני שהם בעלי טעם מר ואינם מעוררים התלהבות מיוחדת. ובאשר לשמן המופק מהם, שהוא עיקר מעלתו של הזית לעניין שבעת המינים – שמן זית היה ברשותם של בני ישראל במדבר, שהרי הדליקו את מנורת המקדש בשמן זית זך.
השאלה נשאלת על דבש תמרים: הלוא התמרים הם פירות בעלי טעם מתוק ומשובח, והם אף מזינים, כדברי הגמרא. אם כן, מדוע לא הביאו תמרים? אלא שתמרים היו ברשותם של בני ישראל במדבר, כפי שמסופר: "ויבואו אלימה ושם שתים-עשרה עינות מים ושבעים תמרים". משמע שהתמרים לא היו חידוש בעבורם, ועל כן לא הביאום המרגלים. כעת טענו בני ישראל: במצרים נהנינו מתבואה, מחיטה ומשעורה, והובטח לנו שנבוא לארץ ישראל ובה נקבל פירות חדשים – "תאנה, גפן ורימון"; ובפועל הביאו אותנו "אל המקום הרע הזה, לא מקום תאנה גפן ורימון". המתלוננים לא הזכירו זית שמן ודבש, שכן אלה היו ברשותם במדבר, אלא התלוננו על מחסור בלחם ובפירות הבלתי-רגילים שהובטחו להם.
(התוועדויות תשמ"ה)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
