פרשת "מסעי"
"אלה מסעי בני ישראל" אומר רש"י: למה נכתבו המסעות וכו', ר' תנחומא דרש בו דרשה- משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו כיון שהיו חוזרין, התחיל אביו מונה כל המסעות אמר לו "כאן ישננו" "כאן הוקרנו" וכו' מסביר הגר"י ניימן זצ"ל בספרו "דרכי מוסר": רואים מכאן את אהבתו וחביבותו של הקב"ה לעם ישראל וצריך להבין איך מתייחס משל זה למסעות? מה הנמשל?
מסביר ר' אברהם מרדכי מגור בדרך מוסר: "כאן ישננו" בקבלת התורה שהיה צריך משה רבנו להקיצם משנתם לקראת האלוקים כמו שכתוב: "ויהי קולות וברקים" בשביל להקיצם על זה שנרדמו.
"כאן הוקרנו" במלחמת עמלק שהיה לעם ישראל קרירות כמו שכתוב: "אשר קרך" וכו'.
"כאן חששת את ראשך" שהתלוננת על ראש העם עד שחטאת בחטא העגל, וכוונו על משה רבנו, שאם נתבונן אומר ר' מנחם עזריה מפאנו על כוחו של משה רבנו ע"ה שהיה בחיר ה' שזכה לקדש את כל אותם מקומות המסעות שהיו במדבר. אבל, גבורתו של משה רבנו ע"ה הביאה שמקומות אלו באותה שעה נעשו קדושים.
ואומר הבעש"ט: שכל מקום ממ"ב המסעות שנכתבו בתורה יש בהם רמז עמוק על חיי האדם בעולם מיום שנולד, שזה בבחינת יציאת מצרים ועד שישוב לבית עולמו. שיש לאדם ירידות עליות ומדרגות שעל האדם להשיג, ולפי זה אפשר להבין למה צריך לכתוב על כל מסע "ויסעו ויחנו"? משום שכל פעם שאדם עולה מדרגה צריך לתקוע יתד, [היינו: "ויחנו"] לבל יתדרדר אחורנית ח"ו.
הרמב"ם במורה נבוכים אומר: הצורך להזכיר המסעות גדול מאוד, כי הניסים והאותות הנעשות היו אמיתיות לכל רואיהם. אך, בעתיד יהיו דברים בשמועה ויכזבם השומע מאותות התורה ונפלאותיה העצומות. ע"כ דברי הרמב"ם.
הגר"י לוינשטיין זצ"ל מבאר דברי הרמב"ם, שכאשר אדם רואה דבר שהוא ההפך מהטבע אז הוא נוכח לדעת שיש מי שמחדש את הבריאה ואין קיום עצמי לטבע כלל. וזו היא כוח הראיה, וכנגד מעלת הראיה יש את החיסרון של השמיעה שלא ראיתי, כמו שכותב הרמב"ם: "ויכזבם השומע מאותות התורה ונפלאותיה העצומות", וזה החיסרון שנמצא באדם שלא להאמין לשמועות בלא שראה.
והסבא מקלם היה משמיע לתלמידיו, "הבורא יתברך רוצה שתהא אמונתנו בו מוחשית ממש ולא בבחינת ידיעה בעלמא" .
והנה כאשר התקרבו בנ"י לארץ ישראל עמדה להסתיים התקופה הניסית וגם זמן פטירתו של איש האלוקים להיפטר, אז רצה משה רבנו לחזק את לִבותם של עם ישראל באמונת שכר ועונש, ולכן הזכיר להם את "מוצאיהם" כלומר, את קורותם במדבר "למסעיהם" ואת קורותם במסעות, וכל זאת עשה משה רבנו ע"ה ע"י שחזר במשנה תורה יחד עם חיזוק האמונה בשכר ועונש ע"י הזכרת כל המסעות בכדי לחקוק את הדברים על לבם, ומכאן ישאבו בני כל הדורות בתקופה חדשה של השגחה טבעית.
והמעיין בפרשת המסעות ומתבונן בכל מה שאירע לעם ישראל יכול ללמוד שיעור באמונת הבורא יתברך.
לכן אחים יקרים כל אחד ישתדל בכל יום ולו במשהו קטן להתחזק בדרך התורה והמצוות, באמונה ובטחון בה' כמו שכותב בעל חובת הלבבות [שער הביטחון] בפתיחה, שלביטחון בה' ישנם תועלות:
א. שיש לביטחון שלוות הלב מהרדיפה התמידית אחר תאוות הגוף.
ב. שיש לו מנוחה מהנדידה אחר הפרנסה.
ג. שהוא בוחר לעצמו אומנות נקיה וקלה.
ד. אין לו צער ועוגמת נפש משום דבר בעולם כי הוא מאמין שהכל לטובתו.
ה. שמח בכל מה שקורה לו וכו' [עי"ש בלב טוב].
ויה"ר שנזכה להאמין בבורא באמונה שלימה ונזכה במהרה בבואו של משיח בן דוד אמן.
הרב אפרים דניאלוב הי"ו אור – יהודה.
