הרב יצחק מוזגרשוילי הלכות חנוכה
א. ימי חנוכה הם ימי שמחה והלל ולא מתענים בהם ולא אומרים תחנון ונפילת אפיים.
ב. חנוכה מותר בעשיית מלאכה אך הנשים נוהגות שאין עושות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, כלומר באותה חצי שעה שהנרות צריכים לדלוק לכל הפחות. יש להחמיר שנשים וגם גברים לא יעשו מלאכה באותו הזמן.
ג. כל השמנים והפתילות כשרים להדלקת נרות חנוכה. מכל מקום מצוה מן המובחר בשמן זית [ואם אפשר בשמן זית ראוי לאכילה אבל אין זה מעכב] ובפתילות צמר גפן או פשתן, שבשמן זית נעשה הנס, וגם דולק יפה.
ד. ביום הראשון של חנוכה מברכים שלוש ברכות והם: "להדליק נר חנוכה", "שעשה ניסים", ו"שהחיינו", ובשאר הלילות יברך שתי ברכות. "להדליק נר חנוכה", ו"שעשה ניסים לאבותינו".
ה. לאחר שגמר לברך כל הברכות מדליק עם השמש את נר החנוכה, ובלילה השני יוסיף עוד נר, ומתחילים להדליק מהנר החדש בכל יום, ואחר כך את שאר הנרות המונחים לימינו.
ו. היות ובזמננו להרבה פוסקים עיקר פרסום הנס הוא לבני הבית, ובפרט למי שגר בקומות עליונות, רצוי שידליק החנוכיה בתוך בתו בפתח המטבח או בפינת האוכל משמאל למזוזה. ויש הסוברים שידליק בחלון הפונה לרה"ר.
ז. מצווה להניחם למעלה משלשה טפחים [24 סמ'] מהקרקע ושהחנוכיה תעמוד למטה מעשרה טפחים [80 סמ'] ואם הניח למעלה מ- י' טפחים יצא.
ח. הנרות יהיו בשורה אחת בשווה, ולא אחד גבוה ואחד נמוך ויהיה הפסק בין נר לנר שלא יתקרב הלהבה של זל"ז ויהיה כמו מדורה, וכן שלא יתחמם זה מזה ויטוף הנר ויתקלקל.
ט. הלכה היא שהדלקה עושה מצווה, ז"א שההדלקה היא המצוה ולכן בשעת ההדלקה צריכים להיות הנרות והחנוכיה במקומו הראוי ובגודל ושיעור ראוי, ז"א שיהיה שמן או נרות גדולים שידלקו לפחות חצי שעה, וכן שמלכתחילה החנוכיה תעמוד למעלה מ- ג' טפחים כי אם הדליק למטה אפילו שאח"כ הגביה למעלה פסול ולא יצא י"ח.
י. מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת לפני תפילת ערבית, משום פרסום הנס ואין יוצאים בזה י"ח, וצריך להדליק בבית.
יא. נשים חייבות בנרות חנוכה שגם הם היו באותו הנס.
יב. מי שאינו נמצא בביתו אלא נמצא במקום אחר, אם ידוע שאשתו מדלקת בביתו ידליק הוא במקום שבו נמצא בלי ברכה, וטוב אם אפשר שישמע תחילה הברכה ממי שמדליק, ואח"כ ידליק הוא בלי ברכות.
יג. ואם אין מדליקים בביתו וכן בחורים שנמצאים באכסניא שלהם, צריכים להדליק במקום שנמצאים בו עם ברכה או שישתתפו עם בעה"ב בפרוטות, או שבעה"ב יקנה להם חלק בשמן ויוציאם בזה י"ח, ואם סמוך הוא על שולחן בעה"ב יוצא י"ח ע"י בעה"ב. ומ"מ יותר מהודר שכל אחד ידליק בפני עצמו.
יד. מי שנמצא בעירו אלא שנמצא בבית אחר, כשהגיע זמן ההדלקה צריך לשוב לביתו ולהדליק.
טו. מדליקים נר חנוכה בבית הכנסת ומברכים עליו לפרסם הנס. ואין אדם יוצא ידי חובה בהדלקת הנרות בבית הכנסת, ואפילו השליח צבור עצמו צריך להדליק בביתו.
טז. ביום שישי משתדלים להתפלל מנחה גדולה כדי להדליק נרות חנוכה אחרי מנחה אך כאמור אין זה מעכב, ומי שלא יוכל להתפלל מנחה במניין מוקדם אז רצוי שיתפלל מנחה כרגיל ובמניין.
יז. ביום שישי יש להדליק את נרות חנוכה עם כמות שמן גדולה או עם נרות עבים שידלקו עד חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, כלומר כשעה וחצי מרגע ההדלקה.
יח. ראשית יש להדליק את נרות החנוכה ורק אחר כך את נרות השבת.
יט. יש להזהיר את הילדים שלא להזיז את החנוכיה מחשש כיבוי ואיסור טלטול המביאים לחילול שבת ולכן יניחהו מלכתחילה הרחק מהישג ידם של ילדים.
כ. במוצאי שבת מנהגנו להבדיל תחילה ולאחר מכן להדליק נרות של חנוכה. ואין מבדילים על נר חנוכה לפי שאין נהנין לאורו, ואין מברכים על הנר עד שיאותו לאורו.
כא. למנהגנו בתפילת ערבית של יום שישי בערב אנו אומרים משנה "במה מדליקין".
כב. שמן שנותר מההדלקה לאחר חנוכה, אם שם שמן כשיעור הדלקה וכבה – אסור להשתמש בו אלא עושה לו מדורה ושורפו. ואם שם יותר מהשיעור השימוש בו מותר. מ"מ רצוי שקודם ההדלקה יתנה שהשמן הנותר אינו מוקצה למצוותו ואז מותר להשתמש בו.
כג. סופגניות, מברכים לפניהן "בורא מיני מזונות" ולאחריהן ברכת מעין שלוש [על המחיה], אין מברכים ברכה מעין שלוש אלא אם אכלו כזית בכדי אכילת פרס.
כד. גם הקובע סעודתו על הסופגניות לא יברך עליהן "המוציא" וברכת המזון, אלא "בורא מיני מזונות" ו"על המחיה".
כה. לביבות העשויות מתפוחי אדמה מרוסקים, מברכים לפניהן: "שהכל נהיה בדברו", ולא "בורא פרי האדמה", כיון שאין ניכר שהן עשויות מתפוחי אדמה, אבל אם אינם מרוסקים, אלא הם חתיכות קטנות, שניכר מקורן, כגון שנגררו במגררת, מברכים עליהן "בורא פרי האדמה".
