פרשת 'האזינו'
בשלהי פר' וילך (לא-יט) נא' ועתה כתבו לכם את השירה הזאת' וגו' אחד הביאורים שבארו חז"ל מובא ברש"י הקדוש 'את השירה הזאת' – 'האזינו השמים' עד 'וכפר אדמתו עמו' וגו' מפורש כאן שפר' האזינו נקראת שירה וכן מבאר המדרש תנחומא (פר' בשלח) שזו אחד מעשר שירות ששרו הנביאים, וכן במדרש שיר השירים וכו'. וכך מובא בזוהר הקדוש פר' האזינו ושם שואל רב יוסי נאמר 'את השירה' וכי שירה היא נקראת? (הלא מלאה היא דברי תוכחות)
ועוד קשה, הלא כבר נכתבו בפרשיות קודמות פר' בחוקותי ופר' כי תבוא תוכחות שמסר משה רבינו ע"ה לעם ישראל ומה בא לחדש בתוכחות אלו ועוד לקרא שירה.
ועל הכל תמוה דיותר דברי הרמב"ן בפר' וילך שם וז"ל: וטעם השירה הזאת השירה אשר אגיד לך עתה והיא האזינו, ויקראוה שירה כי ישראל יאמרו תמיד 'בשיר ובזמרה' וכן נכתבה כשירה וכו' ע"כ. היוצא מדברי קודשו לא רק משה אמרה כשירה ולא רק התורה כותבת אותה כשירה אלא עם ישראל יאמרו לדורות את 'התוכחות' האלו בשירה ובזמרה, אתמהה!
ביאור נפלא לדבר הוא, שבמובן הפשוט נראה שהתוכחות והקללות מטרתם לייסר ולהעניש את החוטא ולהרע לו וע"ז הדרך, ולכן אין לו קשר לשבח ורחוק הוא משירה כמטווי קשת, אולם פה מגלה לנו משה רבינו ע"ה קודם פטירתו מן העולם את ההפך הגמור שדברי התוכחה אלו לא נובעים אלא מתוך מעלתם של עם ישראל שצריכים הם ליזהר בכל מעשהו ולהקפיד על מעמדם שלא ככל הגויים המה, אלא 'כי בנים אתם לה' אלוקיכם', ומתוך הדברים משתמע קרבתם אל הקב"ה המיוחדת ועל ההשגחה הקפדנית עליהם כיאה 'לבני מלכים' לכן אמר משה פרשה זו 'כשירה' שזו בשבחם של ישראל.
ועדיין צריכים אנחנו 'חכמה, בינה ודעת' מהות השירה מהי, על מה צריך לומר שירה ובאיזה זמן צריך להיאמר השירה ומה המקום.
במדרש על שיר השרים מובא הביאור 'כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים'. ואחד הביאורים הנפלאים בחז"ל במה נשתבח שירו של שלמה יותר מכל שירת הנביאים כידוע שהנהגת הבורא יתברך שמו היא בבחינה של 'הסתר פנים' ופעמים נגלה הקב"ה לנו ע"י ניסים ונפלאות ובעת כזאת של גילוי והכרת הבורא המושלמת שרתה רוח הקודש על הנביאים ופצחו בשירה של הודאה ושבח לה' יתברך על שגאלם מכל צר, כמו שנא': 'אז ישיר משה' וגו'. בשונה היתה שירת שלמה המלך ע"ה כי רוח אחרת היתה עמו שאמר שירה זאת מתוך הרווחה ללא כל צרה וצוקה שנגאל ממנה, אלא מתוך התבוננות והכרה עמוקה בקשר ההדוק והאהבה השוררת בין הקב"ה לעם ישראל וזאת אפי' בתוך כל הגלות והצרות ללא שום שועה לראות אותו יתברך שמו ולהכיר בו שהוא אבינו והוא מלכנו, לכן נתייחד שיר השירים מכול השרים כולם.
ובזה מתבאר השירה הזאת, ביתר שאת וביתר עוז שבכל התוכחות האלו ראה בהם משה רבינו ע"ה את שבחו של ישראל שצריכים להקפיד על מעמדם ומעשיהם וכל צרה היא רק בגלל לייסר ולהזכיר להם כי בנים אתם לה' אלוקיכם.
הימים הנוראים מאחרינו ימים של קירבה אל ה' מתוך יראה ופחד ומלפנינו בפתח חג הסוכות שהם קירבה אל ה' מתוך אהבה ושמחה להסתופף בצילא דמהמנותא, ולא נותר לי אני הקטן אלא לברכה שיפרוס סוכת שלום עלינו וסוכת דוד ע"ה יקים לנו בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
תזכו לשנים רבות נעימות וטובות מתוך הרחבת הדעת ונחת יהודי בייקרא דאורייתא.
הרב יעקב טטרוא הי"ו – באר יעקב
