פרשת כי תשא
"אך את שבתותי תשמרו כי אות היא ביני ובניכם לדורותיכם לדעת כי אני ה' מקדשיכם"
רש"י מסביר על הפסוק שהקב"ה מזהיר את משה רבנו שאע"פ שהפקדתיך על בניין המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה, אפילו שאתם אצים ורצים ומזדרזים בעשיית מלאכת המשכן אל תידחו את השבת. הכול נדחה מפני השבת גם המשכן שהוא דבר חשוב מאוד בפני עצמו, כי לכאורה לא מובן מדוע מובא כאן עניין השבת שהרי הפרשה מתחילה בנושא מחצית השקל ולאחר מכן בעניין הכיור ואחר כך מובא עניין של הבשמים למשכן, וכן שמן המשחה שהיו מושחים בו את כלי המשכן ואת אהרון הכהן ואת בניו וכן עניין של הקטורת ומרכיבו, ולאחר מכן הקב"ה אומר למשה למנות את בצלאל בן אורי בן חור ממטה יהודה להיות אחראי על מלאכת המשכן וכליו, ואז הפרשה מדברת על השבת, וזה לא מובן, למה התורה לא ממשיכה לדבר על העניינים הקשורים למשכן, למה התורה מתחילה לדבר על השבת באמצע הפרשה? אלא כדי ללמד אותנו ולומר לנו נכון שבניין המשכן הוא דבר חשוב מאוד וצריך להקים אותו כי כך ציווה ה', אבל הקב"ה בא ואומר לנו שכאשר מגיע השבת עלינו להפסיק מכל מלאכה, ועוד מובא בשם השפת אמת על הפסוק: "אך את הזהב ואת הכסף" דרשו חכמים שהמילה 'אך' באה לומר שזה כמו להעביר את החלודה – ז"א שכשבאים להכשיר כלי כסף וזהב קודם צריך להעביר להוציא את החלודה – הלכלוך, אותו דבר גם כאן "אך את שבתותי תשמרו" הכוונה שלפני שנכנסים לשבת צריך להעביר החלודה והלכלוך כדי שאפשר יהיה להיכנס לשבת נקי וזך ואז "אך את שבתותי תשמרו" שאז אפשר יהיה לשמור את השבת כהלכה. ורש"י מסביר על הפסוק: 'למעט שבת ממלאכת המשכן' והרמב"ן שואל שאם המילה 'אך' בא למעט כפי שרש"י מסביר הרי זה צריך למעט מהשבת דווקא, אבל כאן אנחנו רואים בדיוק את ההפך הגמור מלמעט, אלא אומרים לנו שהשבת חשוב ביותר שאפילו מלאכת המשכן שהוא לכשעצמו חשוב אי אפשר לעסוק במלאכת המשכן בשבת כי השבת היא "בעדיפות" ראשונה וגם מלאכת המשכן לא דוחה את השבת, אבל ישנם הרבה דוגמאות בתנ"ך שהמילה אך היא גם מילת תנאי כגון: (בנות צלופחד) שם כתוב כך: "לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים", ועוד דוגמא (בלק ובלעם) "קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר" ז"א שהמילה 'אך' הוא לא תמיד מילה שממעטת אלא ישנם מקומות שזהו מילת תנאי, ומכאן אנו מבינים שאם עם ישראל ישמרו את השבת ואת קדושת המשכן ועל תורה ומצוות ממילא המשכן יהיה ראוי להשראת השכינה ואם לא אז כל הטרחה של הקמת המשכן היה לשווא, ואם שמירת השבת הוא התנאי להשראת השכינה אז ברור הדבר שאסור לעשות שום מלאכה גם אם היא חשובה כגון מלאכת המשכן, כי שמירת השבת היא לא דבר שאני חפץ בו או אני צריך לעצמי את יום השבת אלא זהו רצונו של הקב"ה כי כך ציווה הקב"ה שעם ישראל צריך לשמור את השבת ולהפסיק מכל מלאכה, כי גם הקב"ה הפסיק את מלאכת בריאת העולם ביום השישי וביום השביעי שבת וינפש, וגם אנו צריכים לנהוג כך. והרי ידוע מהו גודל קדושת השבת וכמה השבת יקרה לפני הקב"ה וכמה מעלת השבת גדולה מאד, וכפי שמובא במסכת שבת: "כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מחולין לו" וכל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים וממלאים כל משאלות ליבו.
מכאן אנו רואים כמה גדולה מעלת השבת ושמירת השבת, ולכן הקב"ה מזהיר את עם ישראל ע"י משה רבנו שנכון שהקמת המשכן הוא חשוב אבל השבת היא חשובה יותר ולכן הקב"ה מזהיר את עם ישראל על שמירת השבת כי השבת זו מתנה שה' נתן לע"י כפי שידוע שה' אומר למשה 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי לך אמור לבני ישראל' וזה באמת מתנה שהרי כמה אנו מייחלים ליום השבת, כפי שאנו שרים בשירי שבת "מיום ראשון עד יום שישי לקראת שבת נכספה נפשי כי בשבת אצא חופשי וכי יום מנוחה אקראהו", ולכן יש ללמוד הלכות שבת כי בלי זה סיכוי גדול שאנו מחללים את השבת, כפי שכותב החפץ חיים בהקדמה להלכות שבת 'שכל מי שלא לומד הלכות שבת מובטח לו שהוא מחלל שבת' כי איך אפשר לשמור שבת אם לא לומדים כיצד צריך להתנהג בשבת.
יה"ר שנזכה לשמור שבת כהלכתו אמן.
לרפואת כל חולי ישראל ובכללם גם:
למור אבי סימון בן חנה, מרת אמי שרה בת שמחה, אחותי דבורה בת שרה.
לע"נ: מור סבי חכם ראובן בן חכם רפאל ודבורה, הלל בן חכם ראובן ושמחה, סשה שרה בת אברהם ורבקה אשת גבריאל.
הרב יעקב בטוניאשוילי הי"ו מלוד
