פרשת בהעלותך
פרשתנו נפתחת בציווי: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת". ציוויים רבים בתורה נמסרו למשה כדי שיאמרם לאהרון. אהרון גם היה הראשון שלמד מפי משה, כפי שרש"י מפרש (תשא לד,לב): "כיצד סדר המשנה? משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרון – שנה לו משה פרקו וכו'". ואולם ציוויי הדלקת המנורה מתייחדים בכך, ששניהם – משה ואהרון – מודגשים כמקבלי הציוויים. בפעם הראשונה שבה התורה מצווה על המנורה, בתחילת פרשת תצווה, הדברים מופנים למשה בלבד: "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן" (אף שהשמן הוא קרבן ציבור). אחר-כך, בפרשתנו, הציווי "בהעלותך את הנרות" מופנה לאהרון דווקא, אף שכל כוהן רשאי להדליק את המנורה.
מה ייחודם של משה ואהרון, שדיני הדלקת המנורה נמסרו אליהם דווקא? הדבר יובן על-פי המבואר בזוהר (חלק א, רסו,ב), שמשה הוא 'שושבינא דמלכא' [=השושבין של המלך] ואהרון 'שושבינא דמטרוניתא' [=השושבין של המלכה]. על-ידי שניהם נעשה הייחוד של הקב"ה (המלך) ובני ישראל (המלכה). משה ואהרון הם מ'שבעת הרועים' שמעניקים שפע לכללות נשמות ישראל, כמו רועה המזין את צאנו. בנשמתו של כל אחד ואחד מבני ישראל יש בחינת 'משה' ובחינת 'אהרון'. עניינו הרוחני של משה הוא הורדת הקדושה האלוקית מלמעלה למטה, ואילו 'אהרון' מגלה בקרב בני ישראל את הרצון והתשוקה לקבלת אור אלוקי זה.
בכוחו של אהרון הכוהן עושה יהודי את נפשו 'כלי' לקליטת האור האלוקי. רק כאשר הנפש פתוחה להכיל את השפע האלוקי, הקדושה יורדת מלמעלה על-ידי משה ונתפסת בנפשו של היהודי. זה ה'ייחוד' שבין הקב"ה ובני ישראל, כאשר הללו יכולים לקבל בתוכם את האור האלוקי. פעולתו של משה להוריד את הקדושה למטה נעשית על-ידי התורה, שנקראת על שמו – "זכרו תורת משה עבדי" (מלאכי ג,כב). החוכמה האלוקית ירדה מהמדריגות הרוחניות הגבוהות ביותר אל העולם התחתון. ובכל-זאת התורה נותרת בטהרתה, כפי שהייתה בהיותה בשורשה העליון, בחוכמתו יתברך.
מן העבר השני, פעולתו של אהרון הכוהן היא לרומם את ה'מטה' למעלה, בכך שהוא מגלה אצל היהודי את הנקודה הקיימת בתוכו, שאינו רוצה ואינו יכול להיפרד מאלוקות. לפעמים נקודה זו מעומעמת בנפשו ואינה באה לידי ביטוי בהתנהגותו היום-יומית. על-ידי אהרון האמת הזו מתפרצת ומתגלה, ומחוללת שינוי באורח המחשבה, הדיבור והמעשה של היהודי. זה עניינו של אהרון – "בהעלותך את הנרות", להעלות את נשמות ישראל שנמשלו לנרות. פעולתו של אהרון נותנת כוח לכל יהודי לרומם את עצמו ולהיות נר מאיר, ובאופן שבו ניכרת האחדות של הקב"ה עם בני ישראל.
(תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il
