יש דברים התלויים בתולדה, והאדם אינו יכול לשנות אותם, גם אם יתאמץ מאוד. כזאת היא, למשל, הכהונה: מי שנולד לאב כוהן – כוהן הוא, ומי שאביו אינו כוהן – לעולם לא יוכל להיות כוהן. על-פי זה תמוה ביותר השכר שניתן לפינחס על מעשהו, שגרם לעצירת המגֵפה בעם-ישראל. עד אותה שעה פינחס לא היה כוהן, אף-על-פי שהיה נכדו של אהרון הכוהן, כי בשעה שמשחו את הכוהנים לכהונה עדיין היה ילד צעיר, ולא קיבל את קדושת הכהונה. אם-כן, איך ייתכן שפתאום נעשה כוהן כשכר על מעשה שעשה, והלוא כהונה תלויה בתולדה ולא במעשיו של האדם?!
שכרו של פינחס משקף את המעלה המיוחדת של מסירות-הנפש שהייתה אצלו. יכול יהודי להיות בעל מסירות-נפש, אבל מסירות-הנפש איננה עיקר מהותו. במצב רגיל הוא עובד את הבורא בעבודה שהיא על-פי טעם ודעת, עבודה מדודה ומבוקרת. הוא לומד תורה ומקיים מצוות על-פי הסדר והכללים הרגילים. אלא שאם מתעורר צורך יוצא מן הכלל – הוא מתייגע ומעורר בנפשו תוקף גדול עד כדי מסירות-נפש. אבל יש מי שהוא איש מסירות-נפש בכל מהותו. הוא מסור ונתון לגמרי לרצונו של הקב"ה, עד שאין לו שום רצון אישי משל עצמו. מהותו היא מסירות-נפש מוחלטת לקב"ה, וממילא מסירות-הנפש מתבטאת בכל פרט, גם ביום רגיל ובפעולה שגרתית של לימוד תורה וקיום מצוות.
זו הייתה מדרגתו של פינחס. הוא סיכן את חייו על דבר שאין הוא חייב לעשותו. ויתרה מזו, אילו היה שואל – לא היו מורים לו לעשות את המעשה. ובמיוחד שבאותו מעמד נכח משה רבנו והוא לא עשה דבר (ופינחס לא ידע ש"נתעלמה ממנו הלכה"). אבל פינחס לא שאל שאלות ולא שקל שיקולים, אלא מסר את נפשו, מכיוון שהיה איש מסירות-נפש בעצם מהותו, וכשבא לידו עניין של קידוש השם – קינא את קנאת ה' צבאות. לכן זכה לשכר שאף הוא למעלה מהגדרים הרגילים. בגדרים הרגילים אי-אפשר להפוך את מי שאינו כוהן לכוהן, אבל מכיוון שפינחס עבד את הקב"ה למעלה מכל מדידה ומגבלה – זכה שיתנהגו עמו מלמעלה במידה כנגד מידה, והוא קיבל שכר שאף הוא למעלה ממדידה ומגבלה – "ברית כהונת-עולם".
ויש לומר שפעולתו של פינחס היא המקור לדברי הרמב"ם ש'כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו… הרי זה נתקדש קודש-קודשים… כמו שזכה לכוהנים'. כלומר, כשיהודי עובד את ה' במסירות-נפש ולמעלה מכל מגבלה – הוא "נתקדש קודש-קודשים" ונעשה קרוב לקב"ה כמו כוהנים ולוויים. ההוראה ממעשהו של פינחס היא שצריך לפעול בחיזוק היהדות ובהרבצת התורה מתוך מסירות-נפש ובלי חישובים ושיקולים. כשפועלים כך זוכים שהקב"ה מעניק סיוע שאף הוא למעלה מכל מדידה ומגבלה, עד שהוא מביא את הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו. (לקוטי שיחות)
