התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי בדברי תורה לפרשת 'בהעלותך'

פרשת בהעלותך

בהעלותך סימון

פרשתינו מתחילה בציווי של הקב"ה אל משה: 'דבר אל אהרון ואמרת אליו בהעלותך את הנרות מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות', הפסוק הזה מדבר על עבודתו של אהרון שהוא הכהן הגדול בבית המקדש, ומרומז פה גם על עבודתו הרוחנית: להצית את אש הקדושה בנשמות ישראל, הנרות מסמלים את נשמות ישראל כמו שנאמר 'נר ה' נשמת אדם', ושבעת הנרות במנורה הם כנגד שבעת הסוגים הכלליים שיש בנשמות ישראל, ותפקידו של אהרון הוא להדליק את הנרות, שהרי אצל כל יהודי ויהודי יש חלק אלוקה ממעל ממש ויש לו רצון להתחבר להשם, אבל הרצון הזה נסתר ונעלם, ותפקידו של אהרון הוא להצית את שלהבת האש הפנימית שבלב היהודי, כך שהרצון שלו להתדבק בהקב"ה יהיה בגילוי. שיטת הפעולה של אהרון הוא 'אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'.

מכאן נובע הכוח לקיים את 'יפוצו מעיינותיך חוצה', כאשר רוצים להפיץ את מעיינות הקדושה אין לחכות שהאדם שאותו רוצים לקרב יתקרב, אלא צריך לצאת החוצה למקומות שבהם צריך חיזוק, ושם להפיץ את המעיינות, יש לדייק בנאמר על אהרון 'אוהב את הבריות' אהבתו של אהרון היא גם לאנשים שנקראים בשם 'בריות', השם 'בריה' מעיד על אותו אדם שיש לו מעלה בכך שהוא נברא ע"י הקב"ה, אך המעלה הזאת היא מעלה יחידה כ"א היה לו מעלה נוספת היו מציינים אותה ולא קוראים לו רק ברייה, וגם כאשר מדובר באדם בדרגה נחותה כל כך שכל מעלתו היא רק בהיותו ברייה של הקב"ה, גם אותו מקרב אהרון בחום ומצית בו את הנר הרוחני שטמון בו, דיוק נוסף במה שנאמר על אהרון במילים 'ומקרבן לתורה', הוא קרב את האנשים אל התורה, היהודים כולם צריכים להיות קרובים לתורה, וכאשר יש יהודי שהוא רחוק מהתורה עלול להיווצר מצב כזה של מחשבה שצריך לקרב את התורה אל אותו אדם, לעשות כמה פשרות לותר על כמה חוקים מהתורה כך שהתורה תהיה קרובה לאותו יהודי ויהיה לו קשר אליה, על כך באה ההדגשה במילים 'ומקרבן לתורה' אהרון הכהן לא קרב את התורה אל הבריות אלא קרב אותם לתורה, בלי לוותר על שום חלק בתורה אפילו על הפרט הקטן ביותר, וכך נוצר קשר אמיתי בן היהודי לתורה.

מלאכתו של אהרון להצית את הנר האלוקי הטמון בכל אדם, מרומז גם בפרט נוסף שהיה גם בהדלקת נרות המנורה שהייתה בבית המקדש שלהבת עלוה מאליה. כשמדליקים נר בהתחלה הלהבה לא נתפסת טוב בפתילה וע"כ נאמר שהדלקת המנורה צריכה להיות עד שתהא 'שלהבת עולה מאליה' שהאש במנורה תדלק מעצמה בלי צורך להחזיק אותה עוד עם הנר שאתו הדליקו אותה, אותו הדבר הוא גם בנרות הרוחניים שאהרון מדליק, כל עוד שאהרון צריך לעשות פעולה נוספת ב'הדלקה' של הנר הפנימי עדיין לא הסתיימה המלאכה, ואם אהרון ופסיק את ההדלקה, הנר הרוחני יכבה ולא יהיה בגילוי, העיקר הוא שבכל יהודי ויהודי תידלק הנר הרוחני בגילוי מעצמו וגם אם יפסיקו להבעיר אותו הוא ימשיך להאיר בעצמו.

יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין בית המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*