פרשת תולדות
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק״
אומר רש״י, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כל השנים שהיתה בבית אאע״ה לא ילדה וכעת ילדה, ולכן צר הקב״ה קלסתר פניו של אברהם ביצחק וכולם ידעו כי אברהם הוליד את יצחק.
מדוע כתוב "ליצני הדור", הצ״ל "אנשי הדור"? אומר ר״ח מבריסק, דהרי ליצנים מדברים ללא הגיון, וכדי לקבל ליצנותם לא צ״ל שכל גבוה למקבל, דלכאורה כולם ידעו דשרה היא הבעייתית ולא אברהם, דהרי אברהם הוליד את ישמעאל.
אחרי מלחמת סיני בא״י, היו כולם אומרים שהיו ניסים גדולים לצה״ל. אמר ע״ז ר׳ חיים, דברו שיש ניסים, אך לומר שהיה זה בזכות התורה לא העזו לומר.
אותו דבר היו אומרים ליצני הדור "מאבימלך נתעברה שרה" – את זה כולם יקנו, אך לומר "מאברהם נתעברה שרה" לא כולם יקבלו, וד״ל.
״עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותיי ותורותיי״ האבות קיימו את כל התורה כולה. ועוד "וישמור משמרתי" אומרים חז״ל ואפי׳ מצוות דרבנן קיים אאע״ה, כגון עירובי תבשילין.
מדוע דוקא "עירובי תבשילין" נבחר לסמל המצוות דרבנן? בשם הגר״א מתרצים ע"כ, דמעיקרא במקור, היה כתוב עירובי תחומין רק היה כ׳ בר״ת (ע״ת) המדפיס חשב בטעות דמיירי בעירובי תבשילין. ואם לפי שזה עירובי תחומין – אזי "עקב" מזכיר לנו רגל. ולכן חז״ל הזכירו ע״ת.
אך יתכן לומר לפי פירוש אחר:
ידועה השאלה כיצד יעקב אבינו נשא ב׳ אחיות. הרמב״ן מתרץ זאת ע"פ דרכו, דהאבות קיימו רק מ״ע, מל״ת לא קיימו האבות, דהרי מ״ע זו אהבה, ל״ת זו יראה. כשאדם לא מצווה לתת דורון למלך זו אהבה, אך לעבור על ל״ת כשאינו מצווה, איזו מן עבירה היא זו.
עירובי תבשילין זו מצוה מעניינת. במקור היא מצות עשה (דהרי מברכים עליה, על ל״ת אין מברכים), אך היא באה כדי להימנע מל״ת. דהרי מי שלא עשה ע״ת, אינו יכול לבשל מיו״ט ליו״ט או מיו״ט לשבת! אך מי ששייך בל״ת, מדוע שיהיו מחוייבים בעשה, דהרי העשה בא בכלל הל״ת. ע"כ אמרו לך חז״ל דאפי׳ מ״ע שביסודה היא ל״ת, אעפי״כ לא ויתרו האבות ע"כ.
״על בן קרא שמו עשו״
"הלעיטני נא מן האדום האדום הזה, כי עייף אנכי, על כן קרא שמו אדום". ילד בן 15 היה אז עשו, ועשה טעות, מכר את הבכורה. ישנה משנה במס׳ אבות פ״ב: "איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם .. ר׳.. עין טובה, לב טוב, ר״ש אומר: הרואה את הנולד, וההיפך "לוה רשע ולא ישלם". האם זה יותר גרוע מ״לב רע" "ועין רעה"?
נסביר, מה ההבדל בין צדיק לרשע.
העולם חושב שצדיק זה אדם שלא אוהב את עצמו, ורשע זה אדם שאוהב את עצמו. אך אין זה נכון. ונסביר ע"פ משל.
ראובן ושמעון, שניהם מעשנים כבדים, מגיעים לרופא, הרופא לאחר הבדיקה, אומר להם, כי הם מחוייבים להפסיק לעשן, דאל"כ עוד חצי שנה, יראו מנוחתם. שמעון חזר הביתה ומיד הפסיק לעשן. וראובן חזר הביתה ופתאום התחשק לו סיגריה.. וחזר לעצמו. מי יותר אוהב את עצמו, ראובן או שמעון. ודאי ששניהם אוהבים את עצמם, רק ראובן חושב על הנאת הרגע ושמעון גם חושב על העתיד.
רבותיי, העולם מחולק לשני סוגי אנשים, יש אנשים שחיים את הרגע ויש אנשים שחיים את העתיד. וזה מה שאמר ר״ש דרך טובה – ״הרואה את הנולד״, ודרך רעה: ״לוה רשע ולא ישלם״, אחד הלוה מן האדם ואחד הלוה מן המקום.
בשמיים, רבותיי, יש פנקס פתוח, על כל עבירה או מצוה הקב״ה סופר ומחשב. מה ההבדל בין יעקב לעשו, כעת התשובה ברורה:
אחרי שעשו מכר את הבכורה, מסופר במדרש כי הוא אסף את כל חבריו ועשה מסיבה, וצחק על טיפשותו של אחיו שעבור הבכורה נתן לו נזיד עדשים, אך בפנים הוא היה שרוף.
עובדה, 48 שנה אח״כ, ״ויצעק צעקה גדולה ומרה״, על מה אתה צועק – עשו? אז עשית מסיבה, לא רבותיי, האם אתם חושבים שעשו היה טיפש, לא ולא, עובדה שראשו היה קבור במערת המכפלה, יחד עם האבות, וא״כ מדוע מכר את הבכורה – ״עבור נזיד עדשים״, הוא ראה את ה״אדום האדום הזה״ והוא נדלק! סבא נפטר, הנכד מגיע מהשדה, במקום לשאול איך היתה הלויה, מה סבא אמר לפני פטירתו, ההספדים וכו', תתעניין, תשאל משהו, לא! הוא ראה את נזיד העדשים, הריח נכנס באפו והוא איבד את ראשו לחלוטין. זהו עשו!
רבותיי, בכל או״א יש יעקב ויש עשו. וכמה אנו בחיי היום יום מבזבזים את חיינו וכל מרצנו וזמננו בעבור נזיד עדשים. הבה נתחזק ונחזור למסורת אבותינו בכל כוחנו ונפשנו כמו שאנו משקיעים באכילת ובהנאת עדשים!
הרב אילן שמילה הי"ו מלוד
