שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'כי תצא'

פרשת כי תצא

התורה מזהירה: "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה". שמירת השוני בביגוד בין גברים לנשים מבטאת גם את ההבדל המהותי שביניהם, ואת השליחות הייחודית שהועיד הקב"ה לגברים לחוד ולנשים לחוד. כך קבע הקב"ה, שגבר ישיג את שלמותו כאשר ימלא את התפקיד שנועד בעבורו ולא אם יקבל עליו משימות שנועדו לנשים, ואישה תשיג את שלמותה כאשר תנהג על-פי ייעודה ולא תחקה את הגבר. הן לגברים הן לנשים נועדו תפקידים נבדלים, שכל אחד ואחד מהם חשוב לעצמו, ואין הם צריכים ויכולים להימדד בהשוואה לתפקיד השני.
אך בעקבות חשכת הגלות נוצר בלבול בעניין תפקידן של נשות ישראל, עד שהופכים חושך לאור ואור לחושך. קבעו הנחה שעל-פי התורה יש חוסר שוויון בין הגברים לנשים, ולכן הקימו תנועה שמגמתה 'שחרור האישה'. אך איזו תוצאה הביאה התנועה הזאת – תוצאה הפוכה לגמרי! מה יכול להיות משפיל יותר ממצב שבו אומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול על-פי אישיותו ותכונותיו הייחודיות, אלא ששלמותו תתבטא בעשיית מאמצים לחקות מישהו אחר ולהידמות אליו! וזה בדיוק מה שעוללה התנועה הזאת – היא ביטלה לחלוטין את חשיבותה של האישה כאישה ואת ערך תפקידיה הייחודיים והציבה כמודל לחיקוי את הגבר ותפקידיו.
הטעות הבסיסית טמונה בהנחה שמשמעות אמיתית בחיים יכולה להיות מושגת על-ידי פיתוח קריירה והבאת הישגים כלכליים, בעוד הקמת משפחה וגידול ילדים נחשבים כאי-מימוש עצמי. תפיסה זו היא הפך האמת. התורה העניקה לנשים את השליחות העליונה ביותר – לבנות את עתידו של העם היהודי, כהמשך רציף לדור של מתן תורה. כשאישה מתמסרת לתפקיד זה ועושה את המוטל עליה, היא עושה דבר שאיש מבלעדיה אינו יכול לעשות זאת, משום שהקב"ה, בכוחו וחוכמתו ורצונו, העניק יכולת זו לנשים, וזה הדבר העיקרי והחשוב ביותר לקיום העם היהודי והעולם כולו.
אכן, האישה יכולה בהחלט להיות שותפה במאמצי הפרנסה, וכפי ששלמה המלך מסיים את ספר משלי כותב במזמור 'אשת חיל', שבו נאמר "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר", "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ". אך נוסף על כך שכל אלה נעשים מתוך צניעות, אין הם באים על חשבון התפקיד העיקרי – בניית דור חדש, וכפי שנאמר בסיום המזמור: "קָמוּ בָנֶיהָ וַיְאַשְּׁרוּהָ". אחד הביטויים לייחודיותן של הנשים הוא בקביעת היהדות על-פי זהות האֵם. בעוד ההשתייכות של השבט (כוהן, לוי, ישראל וכדומה) נקבעת לפי האב, הרי עצם המהות היהודית נקבעת על-פי האם. בזה רואים את הקשר העמוק בין הנשים לבין קיומו הבסיסי של עם ישראל, שעתידו תלוי בנשים דווקא, וזו הזכות הגדולה שניתנה להן. (תורת מנחם)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*