הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לשבת 'חול המועד סוכות'

הרב אבישי בטאשוילי בדברי תורה לשבת 'חול המועד סוכות'

שבת חול המועד סוכות

על מה צריכים להודות בחג הסוכות?
הגמרא במסכת סוכה מבארת על הפסוק שנאמר בתורה "כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מג) שהסוכות הם ענני הכבוד, לדברי רבי אליעזר, רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם (סוכה יא, ע"ב).
הגמרא במסכת תענית אומרת שענני הכבוד היו בזכות אהרון הכהן, "שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלוש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר בזכות מרים, עמוד ענן בזכות אהרן, מן בזכות משה"… (תענית ט ע"א)
וכן על הפסוק "וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" (במדבר יד, יד), מבאר הזוהר הקדוש "עֵנְנֵי כָבוֹד בִּזְכוּת אַהֲרֹן, שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וְגוֹ', אותיות המילה "נראה" הם אותם אותיות כמו "אהרן".
וכתב הטור, "הטעם שנצטווינו לעשות סוכה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן שהוא הזמן של יציאתנו ממצרים? לפי שחודש ניסן הוא בתחילת הקיץ, ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל, ואז לא הייתה ניכרת שעשייתנו היא לפי מצוות הבורא יתברך, ולכן ציוונו השם יתברך לעשות הסוכות דווקא בחודש השביעי שהוא תחילת החורף, שהוא זמן הקור והגשמים, ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולשבת בביתו, ואילו אנחנו יוצאים מן הבית לשבת בסוכה, ובזה נראה שאנו עושים כן בשביל מצוות המלך שציווה עלינו לעשותה".
שואל רבי משה מטארני (המבי"ט) שהיה ראש ישיבה ופוסק הלכה מחכמי צפת לפני כ-500 שנה, מדוע אין מצווה שהיא זכר לנס המן או לזכר בארה של מרים? מדוע רק לענני הכבוד עשו זכר על ידי מצוות ישיבה בסוכה?
על כך עונה המבי"ט שישנו הבדל בין המן והמים לבין ענני הכבוד, המן ומי הבאר הם צרכים חיוניים למחיה עבור האדם, האדם לא יכול לשרוד בלעדיהם, הקב"ה כביכול היה מוכרח לתת אותם לבני ישראל במדבר אחרת הם לא היו שורדים.
לעומת זאת ענני הכבוד לא היו דברים הכרחיים, הם אמנם דאגו לטמפרטורה נוחה עבור בני ישראל שלא יסבלו מהחום הכבד, גיהצו את הבגדים, יישרו את הדרך, ועל כך יש עלינו להודות להלל ולשבח את בורא עולם שדאג לצרכי בני ישראל גם בדברים שלא היו מוכרחים להם, ולמרות זאת עשה ה' יתברך נס ופלא עמהם במדבר, ולכן אנו יושבים בסוכות בכל שנה רמז לענני הכבוד.
אבל באכילת הלחם ושתית יין או מים באיזה יום בשנה נעשה רמז וזכר למן ולבאר? הרי בכל ימות השנה אוכלים לחם ושותים מים.
בנוסך לכך מסביר המבי"ט את ההבדל במעשים בין משה ומרים לבין אהרון הכהן שהיה אוהב שלום ורודף ומשים שלום בין איש לחבירו ובין איש לאשתו והיה מתנהג עמהם בזה לפנים משורת הדין, לכך היו ענני הכבוד בזכותו, שהשכנת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחבירו היא עשיית טובה שלא הייתה הכרחית, אלא לפנים מן שורת הדין, אבל הבאר והמן שהיו הכרחיים והיו בזכות משה ומרים, שהם פעלו עניינים הכרחיים לאומה הישראלית כלחם ומים, והיא התורה שנמשלה להם, וכמו שנאמר "לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט, ה) שזה נאמר על לימוד התורה הקדושה, משה רבינו היה מלמד תורה לאנשים ומרים לנשים במה שהן חייבות, ונרמזו באלו שני הנסים המן והבאר שהיו על ידם, כי כמו שאי אפשר לאדם לחיות בלא לחם ומים כן אי אפשר בלי תורה, וכמו ששנו במשנה: "אם אין קמח אין תורה אם אין תורה אין קמח" (אבות ג, יז).
על האדם לשים אל ליבו שהקב"ה נותן לו בחייו לא רק את מה שהכרחי לו לקיום בסיסי, אלא אף הרבה יותר מכך.
חג הסוכות מלמד אותנו להודות לה' יתברך על כל הטובות הניסים והנפלאות האלה שהוא עושה איתנו בחסדו וטובו בכל יום תמיד.

הרב אבישי בטשוילי
רב קהילת 'כרמים' ראשון לציון

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*