חול המועד פסח
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו"
עומדים אנו בעיצומו של חג הפסח שמבטא יותר מכל את האמונה בה' ואין בלתו, גם מתוך החושך והגלות הנוראה האמינו בנ"י בה' יתברך ובזכות זו זכו להיגאל ולצאת ממצרים.
עניין האמונה הוא מורכב ושברירי. האדם עובר במהלך ימי חייו טלטלות שעלולות לזעזע את כוח אמונתו וע"כ על כל אחד ואחד למגן ולבצר בביצורים עזים ומוצקים את ההכרה 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו'.
ר' יוסף אליהו בספר העיקרים (מאמר ד-יז) כותב כי אל לו לאדם לצפות לטובה שלימה משום גורם שבעולם אלא"כ ישנן באותו גורם 4 תכונות נחוצות ואותן התכונות לא קיימות בשום גורם או נברא אלא בקב"ה לבדו! נמצא שהטבה אמיתית ושלימה יכולה לבוא רק ע"י ה' יתברך.
ונבאר את ארבעת העיקרים:
א. "שיהיה המשפיע ההוא בלתי משתנה שאם היה משתנה א"א שיהיה החסד הנמשך ממנו גמור כי לא קיים", כלומר אפשר לבטוח רק במי שמצבו אינו משתנה לעולם, העשיר, החכם, הגיבור האם ישארו כך לעולם? כל דבר שהוא בר שינוי לא יתכן לבטוח בו ביטחון מושלם משום שתמיד תתלווה לתחושת הביטחון תחושת חוסר ביטחון ומה יקרה אם… הקב"ה אינו משתנה ואינו נמצא תחת השפעת הזמן וממילא רק בו אפשר לבטוח בטחון שלם ומוחלט.
ב. "שיהיה המשפיע ההוא בלתי צריך אל עזר אחר זולתו" כלומר לו יצויר שהאדם היה יצור בלתי משתנה אדם בוטח באדם אחר, אך במי אותו שאתה בוטח בו בוטח? אדם בוטח ברופא שירפאהו אך במי בוטח? הרופא – בטכנולוגיה ובידע הרפואי שצבר ובסל התרופות, אך אם אלו לא יועילו יהיו דברים מעולם הלזה יקרא ביטחון שלם? ואומר העיקרים אין בנמצא בעולם שלא יצטרך אל עזר, בלתי ה' לבדו.
ג. "שיהיה המשפיע יכול על ב' הפכים בשווה, שבזולת זה לא יוכל המקבל להשיג חפצו בכל עת", כלומר כדי שנוכל לבטוח במישהו אנו צריכים לדעת שהוא יכול להשתמש בכל הטבעים והכוחות בעולם באותו הזמן, להשתמש בטוב וברע, בחושך ובאור בשלום ומלחמה, באהבה ובשנאה, באכזריות וברחמנות ואין בנמצא בלתי ה' לבדו, נברא שיכול לפעול בדברים שהם כנגד טבעו ובריאתו ממילא ההטבה השלימה יכולה להיות פעם מכיוון זה ופעם מהצד המנוגד לחלוטין ורק הקב"ה לבדו יכול לפעול בכל החזיתות והטבעים כולם.
ד. "שיהיה המשפיע ההוא בצד שלא יהיה שום נברא אחר שיעכב בעדו מלעשות רצונו" וכו', לכל אדם ישנם מגבלות סביבתיות שום אדם אינו יכול לעשות ככל העולה על רוחו ולמלאות את כל תאוותו. ישנה מערכת חוקים וסדר על מנת לשמור על קיום האנושות! וא"כ איך ניתן יהיה לבטוח בנברא שידיו כבולות משום שמחוייב לספר החוקים האנושי?, היחיד שיכול לפעול בלא שום גורם יעכב בעדו הוא – ה' יתברך לבדו.
במזמור החג פרק קז בתהילים מתאר דוד המלך את תפילתם של הולכי מדבר ויורדי הים באוניות והיא: "ויצעקו" אל ה'…. ואילו לגבי חולה וחבוש נאמר: "ויזעקו" אל ה'…. מה ההבדל? מפרש המלבי"ם: צעקה גדולה מזעקה. החולה והחבוש בבית הסוהר עדיין תולים יהבם זה ברופא וזה בעו"ד… לעומתם הולכי מדבריות ויורדי הים במי יתלו יהבם? מי יוכל לעצור סערה? בלב ים מי יכול להצילם מהתייבשות במדבר ולהמציא להם מקור מים חיים? רק ה' לבדו. וזוהי הסיבה שיש שוני גם בישועתם בעוד שעל החולה והחבוש נאמר ממצוקותיהם יושיעם עליהם נאמר ממצוקותיהם יצילם הצלה גדולה מישועה.
הגאון ר' אהרון ראטה כותב בספרו 'שולחן הטהור' "הישועה באה לאדם לאחר שכבר נתייאש לגמרי מלהיוושע".
ונסיים בדבר החזו"א: "תשועת ה' באה ברגע שבו האדם כבר אינו רואה בדרך הטבע מקום להיוושע"!
יהי רצון שנזכה להתחזק באמונה בה' בבחינת "קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקווה אל ה'" בברכת מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון שבת שלום וחג שמח.
הרב אליהו מירילאשוילי הי"ו מלוד
…
