שמחת תורה
חג שמחת תורה – החג של הגדולים והקטנים
אנו נמצאים ביום מאוד מיוחד, חג שמחת תורה. החג שבו אנו מסיימים את התורה "לעיני כל ישראל" ומיד ללא הפסק מתכיפין את סיום התורה להתחלתה מ"בראשית". ומכך אנו למדים שאצל היהודי אף פעם אין סוף ללא התחלה חדשה.
כאשר יהודי מסיים מסכת, הוא נושא תפילה לקב"ה: "כשם שעזרתני לסיים מסכת זו, כך אזכה לסיים עוד מסכתות, דהיינו אף פעם לא להסתפק במה שלמדת ותמיד להיות עם הפנים קדימה להמשיך וללמוד עוד ועוד.
אחד המאפניים המיוחדים ביום זה, הוא המקום שאנו מעניקים לילדים בחג שמחת תורה. בשונה מכל השנה, בשמחת תורה הילדים עולים לתורה בדיוק כמו המבוגרים, (למנהגנו ישנה עלייה מיוחדת שבה כל הילדים עולים יחד לתורה, ולאחר מכן הרב מברך אותם). הילדים גם שמחים ורוקדים בהקפות של ספרי התורה ואף ישנם הרבה ילדים שרוקדים עם ספרי תורה קטנים המותאמים לילדים.
מסופר על הבעש"ט שבצעירותו קודם שהתגלה היה עוזר של מלמד ילדים ב"חדר", ובין השאר היה אוסף את הילדים בבית הכנסת, אומר איתם "אמן", "אמן יהא שמיה רבא מברך", "ברכו", ו"קדושה" והיה מגביהם לנשק את ספר התורה, ושלא יסתפקו בהושטת יד כלפי ספר התורה, ובצאתם מבית הכנסת גם היה מסייע להם לנשק את המזוזה.
כאשר אדמו"ר הזקן סיפר זאת, אמר שמסיפור זה רואים את גודל הזכות והמעלה כשהילדים הקטנים עונים אמן, וברכו, וקדושה, עם שפתותיהם הטהורות.
בשמחת תורה, השמחה לא קשורה ללימוד התורה, למרות שבלימוד התורה ישנו הבדל בין קטנים לגדולים, בהעמקה, בלימוד, בהבנה, בחידוש. אלא השמחה היא בכך שרוקדים עם ספר תורה שהוא סגור עם הקופסת "עץ חיים" שלו, ללא שהוא פתוח, ובריקוד כזה ישנו שוויון בין הקטנים לגדולים, עד כדי כך שאפילו ילד קטן רוקד ושמח בדיוק כמו הגדולים.
ענין נוסף שמודגש וקשור לשמחת תורה הוא ענין הגאולה. בפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה" ישנו קטע "בו יבוא צמח בשמחת תורה", וכידוע שצמח הוא אחד משמותיו של מלך המשיח. ומוסבר בספרים שמשיח יבוא בזכות השמחה שאנשים שמחים עם התורה.
וכאן בשמחת תורה מתחברים שני הדברים, ענין המשיח ושמחת הילדים.
על הפסוק "אל תגעו במשיחי" מפרשים חז"ל שהכוונה ב"משיחי" לתינוקות של בית רבן. ומדוע נקראים הילדים בשם "משיחי"? כיון שהדרך והמנהג היה למשוח את התינוקות בשמן, וכן כביטוי לחשיבות של תינוקות של בית רבן, שהילדים הם ללא עבירות ועוונות, "הבל שאין בו חטא". בנוסף ישנו גם הפירוש הפשוט של המילה משיחי מלשון משיח.
אומרים חז"ל לא חרבה ירושלים אלא בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן, בזה מתבטא הקשר של הילדים לגאולה. ומובן מבזה שעל ידי לימוד תורה של תינוקות של בית רבן, תגיע הגאולה.
בפנימיות הקשר של הילדים למשיחו הוא שהחינוך של הילדים צריך להיות שהם יהיו ספוגים לגמרי בציפייה ובאמונה בביאת המשיח שיחיו את המציאות הרצויה לה אנו מקווים לזכות לכך ש"אחכה לו בכל יום שיבוא".
משמחה זו שואבים את הכח לעבודת ה' במשך כל השנה, ובשימת דגש על חינוך ילדי ישראל, והשמחה הזו היא ההכנה לשמחה הגדולה שתהיה עם הקב"ה בעצמו, "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם בגן עדן", והרי כל עם ישראל הם צדיקים כמו שכתוב "ועמך כולם צדיקים".
ויהי רצון שנזכה לשמוח עם התורה ולהתאחד איתה, קטנים כגדולים, ועל ידי זה נזכה להחיש את ביאת משיח צדקנו שיבוא ויגלה במהרה בימינו אמן.
(מעובד לפי שיחותיו הקדושות של הרבי מליובאוויטש).
הרב פנחס מוזגרשוילי
