פרשת לך לך
רבינו סעדיה הגאון כותב בספרו כי ניתן לדעת את המהות והמציאות מתוך התבוננות בלבד. אדם בהיותו יצור תבוני, אם יקדיש את כל חייו להתבונן על אחדות המציאות איך הקב״ה מנהיג ומשגיח בעולמו, יכול לקבל את כל ההשגות הגשמיות, הרוחניות והתודעתיות הנדרשות. במילים פשוטות, הוא יכול לדבר גישה אל בנק הידע האינסופי למשוך כל מידע שנדרש למימוש תכליתו בעולם.
רק שלתת לך מידע סתם כדי לדעת, אין זה דרכו של עולם. צריך אשראי רוחני. מכיוון שלעולם יש רצון ותכלית, אי הצמדות לרצון ולתכלית, לא תתאפשר הרשאה והמידע לא יהיה זמין. בפרשתנו אנחנו מגלים כי המושג שינוי, הוא תנאי מקדים ליצירת מציאות חדשה, למרות שהעתיד אינו ברור כלל ויש כנראה צורך בידיעת המהות לפני שמשנים את המציאות.
איך נוצר שינוי? שינוי נוצר כתוצאה מחוסר. איך אדם מודע לכך שיש לו חוסר? הוא מגלה שיש אפשרות למציאות אחרת, היא לא נגישה ורוצה לכבוש אותה. כך בדיוק פועל מנגנון התאווה, הקנאה והכבוד והוא הולך לשתי כיוונים. קדושה או לעומת זה.
אברם לא במקרה נקרא כך. הוא אב, מקור החכמה, אבל הוא רם, מרומם מהמציאות. יש לו קושי בשם שהוא לא מוצא לו ביטוי במציאות. לאברם יש בעיה. הוא עשיר בכל קנה מידה. יש לו הכל: נשים, כסף, זהב צאן ובקר ובעיקר, אברם יצור תבוני מאד חכם, בעל ידיעת המציאות על בוריה. הוא יודע אסטרולוגיה ומבין את התנאים והנסיבות בהן יוכלו להיווצר שינוים והתחדשויות, והוא מזהה בעיה. הוא לא מצליח לראות עתיד עם ילדים.
אין לו את מי שימשיך את דרכו והוא במלכוד פנימי, כי מחד יש לו הכל ומאידך אין לו כלום. חסר לו. הוא מגלה שאין לו את היכולת ליצור מציאות שאינה קיימת. במילים אחרות, אין לו שפת התקשרות לכח ההתהוות של העולם (י-ה-ו-ה), אבל הוא מבין שיש כאן כח אחד שמהווה את הכל, אבל אין לו נגישות אליו.
כולם מחפשים להיות עשירים, אבל יחידי סגולה מחפשים יכולת נצחית ומכאן מתחיל כל כאוס החיים. כל אחד ואחד מחפש משיח שלא צריך. תבדקו אותי. ולראיה, תשאלו את עצמכם באמת, מי לימד אותי איך הופכים להיות יישות נצחית? מתי עניין אותי (אם בכלל) רעיון הנצחיות? על מה שווה לחיות ובשביל מה שווה למות? מהו עושר אמיתי? איך הופכים להיות ברכה? מי עוצר לשאול שאלות כאלה מהותיות ? רק מי שמרגיש חוסר אמיתי שאין לו נגישות אליו. יש שבאו לשאול מתוך חוסר גשמי או רוחני ויש שבאו מתוך עודף.
עני לא יהפוך להיות עשיר כי הוא זכה בפרס הגדול. להיפך, מצבו רק יחמיר. ילד חכם לא יהפוך להיות עשיר רק כי הוא צבר ידע לא שגרתי. הוא יהפוך לתלמיד חכם, רק אם הוא זוכה לחבור לחכמה האלוקית. איש מצליח לא באמת הצליח רק בזכות הידע והכישורים, אלא בזכות התובנה שזה לא באמת ממנו. עשיר אמיתי יכול להיות כזה, רק אם הוא בטל לרצון שלמעלה ממנו ומחובר לכח המהווה את הכל.
אברם משנה את שמו לאברהם, מל את עצמו ומקבל תכלית: להיות המייסד של האינטליגנציה האנושית אשר דרכו כל עולם היכולות מקבל ביטוי, בזמן שהיכולת האינסופית שמורה ולא נגישה, אלא לאלו המוכנים למסור את נפשם להנחיל צדק בעולם. אחת מנקודות המפתח של פרשתנו היא העובדה שאברהם העניק לנו את קוד הנצחיות ״ויאמין בהוי׳ ויחשבה לו צדקה״. אברם הבין שהאמונה – היכולת ליצור מציאות שאינה קיימת, תלויה בצדקה שהיא מהות כל המצוות של עם ישראל.
תשימו לב שבעשיית צדקה, נסגר מעגל שלם: אתה מקיים ערבות הדדית, עושה צדק בעולם ומקבל את היכולת ליצור מציאות באמצעות כלי האמונה, שהיא היכולת לשאול שאלות. כעת צא ולמד, מה באמת חסר לך?/!
ר' דוד בוטראשוילי הי"ו מאשדוד
