פרשת בשלח
כתוב בפרשתינו "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם, ולקטו דבר יום ביומו" (ט"ז, ד'). מפרש על כך הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א בעל ה"נועם אלימלך": הקדוש ברוך הוא התכוון לתת לעם ישראל פרנסה שתגיע בקלות רבה, כמו גשם שיורד מהשמיים בלי מאמץ מצידנו. הוא היה מוכן להמטיר עלינו את הברכה יום יום בלי שום צער. אולם, העם יצאו ללקט את המן, וזה הראה שהם לא בטחו בה' באמונה שלמה, ובגלל חוסר הביטחון הזה, נגזר עליהם לצאת וללקט את המן מחדש מדי יום, וזו הסיבה שאנחנו צריכים לעבוד על הפרנסה בכל יום. אילו היינו בוטחים בה' בלב נאמן, הפרנסה הייתה מגיעה אלינו בנחת, בלי עבודה קשה.
ופירש הרה"ק רבי שמחה בונים מפשיסחא זיע"א על הנאמר: "קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף". מדוע דווקא כקריעת ים סוף? כי כשהגענו לים סוף, עמדנו בלחץ והתחלנו לחשוב על כל מיני "עצות טובות" – להילחם, לחזור למצרים וכו'. אבל הקדוש ברוך הוא אמר למשה: "ויסעו" – תעזבו את כל התחבולות שלכם! תבטחו רק בי, ורק כך יקרה הנס. אותו הדבר קורה לנו בפרנסה: אנחנו מנסים לחשב ולתת עצות כביכול לקב"ה, כאילו אנחנו אומרים: "אם אני אתן כך וכך… אני ארוויח כך וכך". אין לנו אלא להשתדל ולעבוד כפי הצורך, אבל את העיניים שלנו צריך לשאת רק למעלה, להתפלל שה' יצליח דרכנו. כשמפסיקים לבטוח בעצות שלנו, וסומכים רק על ה', אז רואים ברכה גדולה והצלחה בכל מעשינו, ומקבלים שפע רב מידו הרחבה והמלאה.
סיפר רבי אלימלך בידרמן שליט"א: ישנו מתווך דירות פשוט ברמת גן, יהודי ירא שמיים העובד למחייתו, שהיתה לו שנה קשה מאוד.,ולא רק לו אלא לרוב בעלי העסקים. עקב הגבלות הקורונה דאז הפסידו בעלי העסקים כספים מרובים, ורבים פשטו רגל, וגם הוא היה באותה הסירה, אין תיווכים ועסקאות וכמעט שנה שלמה שהוא לא סגר עסקה אפילו על דירה אחת. הוא צבר חוב של כמאה אלף שקלים, ולקח הלוואות לכל צרכי הבית במשך שנה שלמה, ובכל זאת בטח בקב"ה ולא דאג. והנה בתחילת חודש ניסן, התקשר אליו יהודי עשיר מקפריסין ואמר: "אני צריך דירה ולא סתם דירה אלא וילה גדולה, ודווקא ברמת גן. היא צריכה להיות דירה מיוחדת עם נוף שפותח את הלב, אני מבקש ממך, אתה הרי גר בעיר ומתמחה בנושא הדירות ברמת גן, אני איש עסקים ואין לי הרבה זמן פנוי, אני מוכן לבוא לארץ מיום שישי בבוקר עד יום ראשון בערב. תכין רשימה של דירות שנלך לראות, התקציב שלי הוא עד שמונה מיליון". המתווך שמח, סוף סוף אחרי שנה שלמה ללא עסקאות, הגיע לקוח רציני ובעזרת ה' הוא עתיד להרויח בעזרתו סכום גדול. הוא החל בזריזות להכין רשימה של 12 דירות, ותכנן ביום שישי בבוקר להראות לו הדירות אחת אחרי השניה. הגיע יום שישי, ובשעה שמונה בבוקר התקשר אליו העשיר בעודו בקפריסין, וסיפר שיש לו עיכוב קל, ושהיו לו בקפריסין כמה עניינים לטפל, ולכן לא יוכל להגיע עכשיו אלא רק אחרי הצהריים. השיב לו המתווך: "ההלכה אומרת שמי שעושה מלאכה ביום שישי בצהריים אינו רואה סימן ברכה, ואני לא מתעסק בדברים כאלה, אני רוצה שתהיה לי ברכה. עד חצות היום אני מוכן אבל לאחר מכן לא אוכל ללכת איתך. השיב לו העשיר בזעם: "וכי אתה המתווך היחידי, ישנם עוד מתווכים בעיר אני אפנה אליהם". ענה לו המתווך: "מי שמפרנס זה הקב"ה, הוא לא צריך מתווכים אחרים בשביל לתת לי כסף, אני סומך על כך שאם לא אעשה מלאכה ביום שישי אחרי חצות, תהיה לי ברכה" וכך הסתיימה שיחתם.
ביום ראשון בבוקר התקשר המתווך אל העשיר, לשאול האם בסופו של דבר הוא מצא דירה מתאימה. העשיר ענה לו שעדיין לא מצא, ושהוא פנה לכמה מתווכים שהראו לו מספר דירות, ולאחר שתיאר אותם התברר שהעשיר ראה את כל הדירות שהמתווך רצה להציע לו. "ואיזה דירה לקחת?" שאל המתווך והעשיר ענה: "אומר לך את האמת, אף דירה לא נכנסה לי ללב, זה לא זה". לפתע עלה רעיון במוחו של המתווך, ובעקבותיו הוא אמר לעשיר:" ישנו יהודי שנמצא רוב הזמן באמריקה, הוא כבר כמעט שנתיים מפרסם דירה יפהפייה למכירה, והוא רוצה עליה שתים עשרה מיליון, אנסה לפנות אליו ולדבר איתו, יתכן והוא יסכים לרדת במחיר, ואתה תעלה את ההצעה מהצד השני, ואולי כך בעזרת השם אפשר לסגור על הדירה". הוסיף המתווך ואמר, "אנסה לבדוק אולי במקרה הוא בארץ". התקשר המתווך לאותו יהודי מאמריקה, "שלום וברכה, מה שלומך? זה בנוגע לדירה שלך, היכן אתה נמצא?". השיב העשיר בצורה פלאית, "ביום שישי הגעתי לארץ ועוד כמה שעות אני חוזר לאמריקה". הסוכן ההמום השיב לעשיר, "יש כאן אדם שרוצה לקנות דירה כשלך, האם אתה מעוניין?" העשיר ענה בלהט, "בטח, אני מאוד לחוץ לכסף עכשיו", והוסיף ואמר למתווך "לא אכפת לי להוריד משתים עשרה אפילו לתשע מיליון העיקר שהדירה תימכר". וכך בתוך עשרים דקות בלבד, מצאו את עצמם המתווך והעשיר מאמריקה והעשיר מקפריסין בדירה. המתווך הזהיר את הקונה, שלא יתלהב מהדירה יותר מידי כי אז המחיר יעלה, הוא רצה שתים עשרה ומוכן לרדת. הם נכנסו לדירה והעשיר מקפריסין בחן את הדירה, והנה לפניו סלון מרווח ויפה, מרפסת גדולה ומטופחת עם נוף שלא ראה מימיו, חלונות רחבים ונברשות יפהפיות והכל מושלם. הוא חשב זאת לעצמו בשקט, אבל המתווך כבר הרגיש בהתלהבות.
בתוך שתי דקות בלבד אמר העשיר מקפריסין, "זו הדירה שאני רוצה", שאל העשיר מאמריקה את הקונה, "כמה אתה מוכן לשלם?', ענה הקונה, '"שמונה וחצי!", השיב העשיר מאמריקה, "חשבתי על תשע מיליון, נסגור בינינו על שמונה מיליון ושבע מאות אלף, האם אתה מוכן?", ענה העשיר מקפריסין – כן! וכך הם לחצו ידים, ומשם הלכו ישירות למתווך וסגרו את העסקה. כל צד נתן למתווך שני אחוזים, שזה למעשה עבורו סכום של מאות אלפי שקלים בעסקה אחת!.
יהי רצון שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה בבניין המקדש ובביאת משיח צדקינו בקרוב ממש.
התמ' סימון ג'אנאשוילי הי"ו מלוד
