שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות'

שיחה של הרבי מלובביץ לפרשת 'אחרי מות'

פרשת אחרי מות

פרשתנו מתארת את סדר העבודה של הכוהן הגדול ביום-הכיפורים. עליו להתוודות על השעיר המשתלח "את כל עוונות בני-ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם". הוזכרו כאן שלושה סוגים שהוא מתוודה עליהם: עוונות, פשעים, חטאים. בגמרא יש מחלוקת בעניין סדר הווידוי. רבי מאיר אומר שהסדר צריך להיות כסדר הדברים בפסוק: עוונות, פשעים, חטאים. לעומת זה, חכמים אומרים שהסדר צריך להיות שונה, מכיוון ש"עוונות אלו הזדונות", "פשעים אלו המְרָדִים", ו"חטאתם אלו השגגות", ולא ייתכן שאחרי שהאדם כבר התוודה על הדברים החמורים, כמו זדונות ומרדים, יתוודה על השגגות. לכן עליו להתוודות על-פי סדר החומרה: "חטאתי ועוויתי ופשעתי".
הרמב"ם פוסק כדעת חכמים: "כיצד מתוודין? אומר: אנא השם, חטאתי, עוויתי, פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך, והרי ניחמתי ובושתי במעשיי ולעולם איני חוזר לדבר זה. וזהו עיקרו של וידוי". אולם בהמשך הרמב"ם קובע ש"הווידוי שנהגו בו כל ישראל הוא: אבל אנחנו חטאנו, והוא עיקר הווידוי". נמצא שיש בווידוי שני עניינים: א) 'עיקר הווידוי', שהוא עצם האמירה 'חטאתי', ב) שלמות הווידוי, שבו האדם מפרט את סוגי העבֵרות שעבר.
דבר דומה אנו מוצאים במצוות התשובה. התשובה השלמה מורכבת משלושה דברים – עזיבת החטא, חרטה על העבר ואמירת וידוי. שלושת הדברים האלה מוגדרים 'יסודות התשובה' ו'גדרי התשובה'. ובכל-זאת רבנו הזקן אומר ב'איגרת התשובה' ש"מצוות התשובה מן התורה היאעזיבת החטא בלבד". מכאן עולה שגם בעניין התשובה קיימים שני הדברים הללו – עצם מצוות התשובה ושלמותה של המצווה. עצם התשובה היא ההחלטה שמכאן ולהבא האדם לא יחטא. דבר זה מושג על-ידי 'עזיבת החטא'. כשהאדם מחליט לעזוב את דרך החטא, הרי מכאן ולהבא לא ישוב לחטוא. אולם שלמותה של התשובה היא כשהאדם מתקן גם את העבר, על-ידי חרטה על העבר ואמירת וידוי.
אמירת הווידוי עניינה להביא לידי ביטוי את התשובה שבלב גם בדיבור. ומכיוון שבתשובה עצמה יש שתי רמות – עצם התשובה ושלמות התשובה – גם בווידוי קיימות שתי הרמות האלה. עיקר הווידוי הוא האמירה 'חטאתי', שבזה האדם מבטא את החלטתו לעזוב את דרך החטא ולקיים מכאן ולהבא את רצון ה'. מאחר שהוא מכיר בחטא, הרי מכאן ולהבא לא יחטא. אך האמירה 'חטאתי' עדיין אינה מבטאת בשלמות גם את החרטה על העבר, שכן 'חטאים' הם בעיקר עבֵרות שנעשו בשגגה. כדי לתקן גם את הזדונות עליו לפרט יותר ולומר 'עוויתי', 'פשעתי', שבזה הוא מבקש מחילה מהקב"ה על כל סוגי החטאים שעבר, ועל-ידי זה באה התשובה לידי שלמותה. (לקוטי שיחות)
באדיבות צעירי אגודת חב"ד chabad.org.il

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*