פרשת 'ויקהל פקודי'
הפרשיות האחרונות של ספר שמות עוסקות בתיאור הקמת המשכן וכליו, ובכל פרטי הציוויים שנאמרו בהקשר לכך מהקב"ה למשה רבינו ע"ה. גם פרשתנו פרשת 'ויקהל' עוברת לתיאור הקמת המשכן בפועל, אך טרם לכך מקדימה הפרשה את הציווי על שמירת השבת, ככתוב: "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה וגו'" (שמות לה, ב). חז"ל הסבירו שהתורה הקדימה במכוון את הציווי על שמירת השבת לפני הציווי על מלאכת המשכן כדי ללמד שעשיית המשכן אינה דוחה את השבת. כלשון רש"י: "הקדים להם אזהרת שבת לציווי מלאכת המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת".
חומר מצוות השבת לעומת המשכן
לאמתו של דבר יש להבין, כיצד בכלל היה ניתן לחשוב שמלאכת המשכן תדחה את השבת? הרי מלאכת המשכן היא מצוות עשה בלבד, ועל קיום השבת הצטווינו בעשה ובלא תעשה, וכלל הוא בידינו ש'אין עשה דוחה לא תעשה ועשה'. כלומר, במידה וקיומה של מצוות עשה כרוך בביטולה של מצווה אחרת המעוגנת ב'עשה' ו'לא תעשה' גם יחד, אזי יש להעדיף לגרום לביטולה של מצוות העשה ולקיים את המצווה המחוזקת באמצעות עשה ולא תעשה. לאור זאת, ברור שהשבת (המחוזקת בעשה ולא תעשה) צריכה לדחות את מלאכת המשכן, וכיצד זה היה עולה בדעתנו לדחות דווקא את השבת?
מצוות עשה מול כבוד ה'
יש שהסבירו על פי דברי הגמ' (בבא מציעא לב), שהיה מקום לחשוב, שכיבוד הורים (על אף שהיא מצוות עשה בלבד) תדחה לא תעשה ועשה (כגון שאומר לו האב לעשות פעולה שיש בה איסור לא תעשה ועבירה על עשה). זאת, משום ש"הוקש כבודם (של ההורים) לכבוד המקום (הקדוש ברוך הוא)". על דרך זה, מסבירים הם, גם כאן ניתן היה לחשוב שמצוות המשכן, שכל תכליתה הוא כבוד המקום, תדחה את השבת על אף שביטולה כרוך בעשה ולא תעשה. על כן הוצרכה התורה ללמד שאין מלאכת המשכן דוחה את השבת.
ובעצם למה לא?
אלא שעדיין נותר להבין, מדוע באמת שמצוות הקמת המשכן לא תדחה את השבת? הרי הקרבת הקרבנות אכן הייתה דוחה את השבת, שכן התמידים היו קרבים גם ביום השבת. מהו בעצם הרעיון הטמון מאחורי הקביעה שהקמת המשכן לא דוחה את השבת?
הדבר יובן בהתאם להבנת תכלית מצוות שמירת השבת ותכלית מצוות הקמת המשכן. מטרת השבת היא להעיד לבאי העולם 'כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ, וביום השביעי שבת וינפש וגו'. הוי אומר, שמירת השבת מצביעה על האמונה בחידוש הבריאה יש מאין על ידי הבורא יתברך שמו. לעומת זאת, מטרת העבודה במשכן, מקום השראת השכינה, להראות כי ההשגחה של הבורא יתברך תמידית היא ואין לה הפסקה, וכל העולם מתהווה כל רגע ע"פ ציווי ה' המעמידו ומקיימו בכל רגע ובכל עת.
לאור זאת, מובן מדוע השבת דוחה את המשכן. שכן בראש ובראשונה יש להעיד על כך שהקב"ה הוא בורא העולם וממציאו מאין ליש, ורק אחר כך, על בסיס זה, מגיעה האמונה שהוא גם מקיימו בכל רגע ובכל עת. אדם הכופר בבריאת העולם ח"ו על ידי ה' ודאי גם לא מודה בהשגחה פרטית ובהנהגת ה' את הבריאה בכל רגע ורגע. שמירת השבת היא הבסיס האיתן והיסוד המוצק עליו בונים את כל שאר קיום התורה והמצוות[1]. על כן, מה מאד חשוב להקפיד על מצווה זו של שמירת השבת, וכאן המקום לעורר, לקבוע עיתים לתורה בלימוד הלכות שבת (אשר מבלי לימוד מתמיד של הלכות אלו קשה מאד ליזהר שלא להיכשל באיסורי שבת ח"ו), וכבר נאמר בתלמוד (שבת קיח): "אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי, אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלים" כן תהיה לנו במהרה בימינו אמן!
שבת שלום ומבורך!
הרב ברוך צ'יקוושוילי הי"ו מכפר חב"ד
