פרשת "בשלח"
"ויאסר את רכבו"
על הפסוק: "ויאסר את רכבו" אומר רש"י: הוא בעצמו אסרו. אומר על כך ר' שמעון בר יוחאי זיע"א במדרש רבה: אהבה מקלקלת את השורה, ושנאה מקלקלת את השורה.
אהבה המקלקלת את השורה ראינו אצל אברהם אבינו ע"ה, דכתיב: "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו", וכי לא היה לו עבדים? אלא, האהבה שיקדה בלבו לעשות רצון ה' לעבוד את בנו, שינה סדר הנהגתו ובעצמו ובכבודו חבש חמורו, ולא נתן זכות זו לעבדיו.
ושנאה המקלקלת את השורה, ראינו אצל בלעם. דכתיב: " ויקח בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" השנאה שיקדה בלבו נגד עם ה', גרמה לו לשנות מנהגו וחבש הוא את אתונו ולא ע"י עבדיו.
וכן מצינו אהבה המקלקלת את השורה, אצל יוסף הצדיק, ככתוב: "ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו". גם עליו יש לשאול וכי לא היו לו עבדים?! אלא, אהבתו העצומה לכבד את אביו ולהקביל פניו, גרם לו לשנות סדר יומו ומנהגו.
תבוא חבישה של אברהם אבינו שהלך לעשות רצון ה', ותעמוד ותעקוף על חבישה של בלעם הרשע שהלך לקלל את ישראל.
וכן תבוא אסורה שאסר יוסף רכבו לכבוד אביו ישראל, ותעמוד ותעקוף על אסורה של פרעה, שהלך לרדוף אחר ישראל. לכאורה, מה מלמדנו המדרש הנ"ל? אלא כוונת המדרש היא: שמעשה טוב שנעשה אי פעם בעבר, אינו הולך לאיבוד, ופועל וחייב לפעול את פעולתו ביום מן הימים. וכח האהבה של הקב"ה לעמו ישראל, עתיד לנצח את כוחות השנאה והשיטנה של הגויים. הדבר תלוי בנו ובפועלותינו.
בבחינת: "שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו". וכן אנו בניו של אבותינו הקדושים, יש בנו את הכח להשפיע לטובה, או להיפך במעשינו במחשבותינו ובדיבורינו, לא כך על ההווה, אלא על העתיד.
בפרשת שירה שקוראים אנו בע"ה השבת: "אז ישיר" אין צריך לומר: "אז ישיר" אלא אז שר, אלא ששירה זו עתידים אנו לשיר ג"כ בביאת הגאולה הקרובה.
"אז ישיר" – לעתיד, במקביל ההפטרה "ותשר דבורה" וכו', יש בחינת "ותשר" עתה בהווה, ויש את השירה העתידית ישיר משה ובני ישראל כנ"ל.
ושנזכה בקרוב ל-ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים אמן. שבת שלום ומבורך לכם ולכל בית ישראל אחינו אמן.
הרב אברהם חובלאשוילי הי"ו אשדוד
