התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'

התמ' סימון יוסף ג'אנשוילי בדברי תורה לפרשת 'וילך'

 

ספר תורה

בפרשתנו נאמר 'לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם' (וילך לא-כו) משה רבינו כתב שלושה עשר ספרי תורה לפני הסתלקותו. הוא נתן אחד לכל שבט ואת האחרון הניח בארון למשמרת.

בגמרא במסכת בבא בתרא (יא.) יש מחלוקת כיצד היה מונח ספר התורה בארון הברית שבקודש הקדשים: לפי שיטה אחת ספר התורה היה מונח ממש בתוך הארון, ליד לוחות הברית. ולפי השיטה השנייה נבנה בצד הארון מדף קטן ועליו היה מונח ספר התורה. אולם, לפי כל הדעות היה ספר התורה נמצא בתוך קודש הקדשים. וענינו של קודש הקדשים הוא חיבור מיוחד של ההגבלה הטבעית של המקום עם הארה רוחנית שלא מוגבלת במקום. ובפרטיות יותר, על הצבת ארון הברית נאמר 'מקום הארון אינו מן המידה' זאת אומרת רוחב קודש הקודשים היה עשרים אמות אך אם היו מודדים את המרחק בין הארון לקיר קודש הקודשים היו מגלים שבכל צד נשאר רווח של עשר אמות בדיוק חצי מרוחב קודש הקודשים, כאילו הארון לא תפס מקום בכלל.

זהו נס מסוג מיוחד מאוד, אם היינו מודדים את רוחב הארון עצמו בכלי מדידה גשמי היינו רואים שארכו שתים וחצי אמות ורחבו אמה וחצי אבל בתוך קודש הקדשים הגודל שלו לא תפס שום מקום החיבור של הארון לקודש הקדשים היה כל כך חזק עד שכאשר היה מונח שם הוא לא תפס מקום גשמי, למרות שהיה קיים. השילוב הזה של הנס בתוך ההגדרות הטבעיות של מדידת המקום שלא היה שום שינוי בגדלם הגשמי של הדברים ובכל זאת היה מקום, נמצא גם בלוחות הברית. האותיות מהם הורכבו מילות עשרת הדיברות על לוחות הברית לא היו אותיות כתיבה אלא אותיות חקיקה. כל אות ואות נחקקה באבן של הלוחות, אותיות החקיקה מסמלות גם הם את ענינו של קודש הקדשים הם לא היו תוספת של דבר נפרד על הלוחות, הלוחות עצמן היוו את האותיות בדומה לארון שהיה חלק מקדש הקדשים ולא דבר נפרד עד שלא תפס מקום. מהותן של אותיות החקיקה שאין בהם תוספת על הלוחות עצמן מתבטאות במיוחד באותיות 'ם' ו- 'ס' שהיו עומדות בנס כי הרי החקיקה של האות 'ס' גרמה שישאר חור ריק באמצעה ובכל זאת עמדה בה חתיכת האבן של החלק האמצעי של האות. אולם בספר התורה יש כתיבה שונה בתכלית אלו הן אותיות הכתיבה- כתיבה בדיו על גבי קלף. בכתיבה זו הדיו הוא דבר נפרד ושונה מהדבר שעליו כותבים את האותיות כיצד אם כן קשור ספר התורה ו'אותיות הכתיבה' שבו לקודש הקדשים?

והתשובה היא שאכן ספר התורה שונה במקצת מהאופן הנעלה שהיה בקודש הקודשים דרגת החיבור שיש בספר התורה בין החול לקודש נמוכה מהחיבור שהיה בקודש הקדשים והתבטא גם ב'אותיות החקיקה' שבלוחות הברית אבל כדי לבצע את מלאכתו של קודש קדשים היה צורך גם בספר התורה, התכלית של קודש הקדשים היא שהאור הגבוה שמאיר בו שמשפיע על העולם מקודש הקודשים תצא ההשפעה לעזרת כוהנים ולעזרת ישראל ולעזרת הנשים ולהר הבית ועד שאפילו הגויים שבכל העולם כולו ירגישו את קדושתו. זהו תפקידם של 'אותיות הכתיבה' – ספר התורה שהונח בקודש הקודשים: לחבר בין קודש הקדשים לעולם כולו, לקחת את הדרגה הרוחנית הגבוהה שהיתה שם ולהעביר אותה לעולם כולו.

ויהי רצון שע"י מעשינו ועבודתנו נזכה לקבל את פני משיח צדקנו בקרוב ממש.

התמ' סימון יוסף ג'אנאשוילי הי"ו מלוד

Write a Comment

Your e-mail address will not be published.
Required fields are marked*